קריאה במקור

ר"ש משאנץ על משנה כלים · פרק 26 · משנה 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

לשטיח כדתנן לעיל פכ"ד [מי"ב] שלש עורות הן:

סקורטיא. בפרק הנודר מן הירק (נדרים דף נה:) אמרינן מאי סקורטיא אמר רבה בר בר חנה כיתונא דצלא עור שלובשין העבדנין בשעת מלאכתן:

קטבוליא. עור שמציעין ע"ג המטה ושוכבין עליו:

עור החמור. (עור החמר) בערוך משמע דל"ג אלא עור (צ"ל החמר ועיין תוי"ט) החמור דפי' עור (צ"ל החמר ועיין תוי"ט) החמור שמשים החמר על בגדיו:

עור הכתן. עור שמשימים אומני פשתן בפניהם וקושרין אותו במתניהם שלא יסתבך עליו הניפוץ. והפשתה תרגום וכיתנא:

כתף. שמשים הכתף בכתפו תחת משאו שלא יזיקו המשאוי:

עור הרופא. רופא החבורות משים על בגדיו מפני הלכלוך:

עור העריסה. שמשים על העריסה של קטן:

עור הלב. של קטן היה מנהגם לחגור על מתני הקטנים שמא יכהו החתול על לבו וימות:

עור הכר ועור כסת. של מטה:

עור הסדוק. פליגי בהן ר"א ורבנן בעור הסרוק ועור הסורק:

מדרס. לאו לאפוקי טומאת מת דהא תנן פרק בא סימן (נדה דף מט.) כל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: cc4ce796eef113b9b918b1d0ac5b59b697b1774077870abbab49587ec56e3e02