ר"ש משאנץ על משנה כלים · פרק 23 · משנה 2

זריז. בערוך פירש דבר שחובשין בו את החמור דכתיב (בראשית כ״ב:ג׳) ויחבוש את חמורו מתרגמינן וזריז ית חמריה ובלע"ז ציצגל"א. והיא ארוכה של עור ואינה מצויה אלא באשקלון ובריש עושין פסין (עירובין דף יח:) והעלה זרזין של תאנה על בשרו:

מדוכה המדית. פי' בערוך או דכו במדוכה והוא ממדי ופרס על שם מקומם נקראת מכתשת חקוקה ויש במקומנו כיוצא בו ואף הנשים יושבות עליו כדרך רכיבה וכותשות בו לפיכך יש עליו תורת מרכב:

עביט של גמל. בכר הגמל מתרגם בעביטא דגמלא (שם לא) ועושה אותו ברדל"א. ובערוך פירש עוצבה מכסה המרכב שהוא בלשון משנה טפיטן של סוס:

בקמפון. פירש בערוך שדה שמשחקין בו פלאון שמו קמפון:

אבל אוכף של נאקה. פירוש טמא מרכב אבל סתם אוכף של חמור יש לו דין מושב דבעינן מרכב המיוחד ובאידך בבא מפרש מה בין מרכב למושב:

נאקה. היינו נאקה דפ' במה בהמה יוצאה (שבת נא:) תני"א בת"כ (ויקרא טו) אשר ירכב עליו הזב יטמא יכול אפילו ירכב עליו ועל המושב ת"ל מרכב מרכב המיוחד איזהו מרכב המיוחד זריז האשקלוני ומדוכה המדית ועביט של גמל וטפיטן של סוס (בת"כ איתא ר' יוסי אומר טפיטן של סוס טמא כו') טמא מושב מפני שעומדין עליו בקמפון אבל אוכף של נאקה טמא: תניא בתוספתא [שם] האיכוף טמא מושב [יד] ותחפית שלו טמא מרכב ושאר כל תפיות שבצדדין אם רחבות טפח טמאים ר"ש אומר שלשה מרכב ושלשה מושב זריז האשקלוני ומדוכה המדית והתפית הרי אלו שלשה מרכב. ישיבת הנאקה והסוס והאיכוף הרי אלו שלשה מושב. פירוש האוכף טמא מושב כדמפרש בפרק בכל מערבין (עירובין דף כז.) גבא דאוכפא. הסוס טפיטן של סוס. איכוף ולא של נאקה אלא סתם איכוף: