מגרה. של ברזל מלא פגימות וגוררים אותו ע"ג העץ ומוליך ומביא וחותך ונקראת שיג"ה בלע"ז יש לו בית יד לראש האחד אמה המוכנסת בהם ובאמצע הבית יד חוט ומשיחה עד בית השני וסניף נתון מן הברזל על האמה עובר דרך החוט או המשיחה המחזיק את המגירה:
קריאה במקור
ר"ש משאנץ על משנה כלים · פרק 21 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מכבש. יש לו לחרש מקום שכובש ועוצר העץ עד שיתקן מלאכתו:
קשטנית. כמין קשת קטן של עץ על מסמר קטן ושמו קשטנית:
מסר גדול. מגרה גדולה שעשויה לקצץ קורות ויש לו מלבן ואין טמא אלא אחיזת בית יד:
ביתר. מלשון כוננו חצם על יתר (תהילים י״א:ב׳):
מצודת האישות טהורה. לעיל ספט"ו תנן מצודת העכברים והחולדה:
אישות. פ"ק דמועד קטן (דף ו:) מפרש מאי אישות א"ר יהודה בריה שאין לה עינים והתנשמת תרגום אשותא: תניא בתוס' [שם] ר' יהודה אומר אף הנוגע במלבן של מסר הגדול מכאן ומכאן טהור ואינו טמא אלא מקום אחיזת (בתוספתא איתא יד מכאן ומכאן כלפי הברזל) יד מקום מכאן ומכאן בתר הברזל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna, 1880.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc4ce796eef113b9b918b1d0ac5b59b697b1774077870abbab49587ec56e3e02