כפלוקטי קוצים. כף לוקטי קוצים ובמשנה דוקנית גרסינן בהדיא כף לוקטי וכן בערוך וכן גאון ופי' לשם יש להם כמין כף יד מעור שלא יחבלו ידיו וראיה לדבר ובליעל כקוץ מונד כולהם כי לא ביד יקחו (שמואל ב כ״ג:ו׳):
קריאה במקור
ר"ש משאנץ על משנה כלים · פרק 26 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
טהורה. דאינה עשויה לקבלה:
חזון. פי' גאון כמין חגור ובלשון יוני קורין לו זוני והיינו הזונות רחצו דקרא (מלכים א כ״ב:ל״ח). ויש מפרש והזונות כלי זיין אי נמי פי' זון אבנט ובלשון ארמית קמרא (חגורות (בראשית ג ז) ת"י קמרין) והיינו כפירוש הגאון:
ברכייר. פירש גאון וכן ערוך אלו שעושין מלאכה וצריכין לעמוד כורעין על ברכיהן ועושין כמו פיסת יד מעור ומשימין על ברכיהן טמאין דעשוין לקבלה:
שרוולין. פי' גאון וכן ערוך אלו בעלי מלאכה כשהן עושין מלאכתן ומעכבן בית יד שלהן עושים כמין בית יד של עור דחוק וצר שמשים האומן על זרועותיו שלא יפלו בגדיו הרחבים על ידיו כדי שיהו מהירין במלאכתן ולא יעכבו ידיהם. ויש מפרשים דהוא עור שמשים במלאכתו על לבו בשעת הקציר מפני השרב:
פרקלימין. בערוך גרס פרקלימין ופי' דבר שמחתל בו פדחתו ור"ל דלכך טהורין ופרקלינין דתנן לעיל פכ"ד [מט"ו] שלשה פרקלינין הם אין זה לא פרקלימין דהכא ולא בית אצבעות דהכא:
בית אצבעות. פירש בערוך דבר שעשוי מן העור בתים ומשים בהם אצבעותיו:
שהיא מקבלת את האוג. לפי שבשעת שמקבצים הקוצין מקבצים עמו האוג ומשים אותו לתוכה:
אוג. הוא פרי אדום כדתנן פ"ק (צ"ל דמעשרות) דדמאי [מ"ב] האוג והתותים משיאדימו אילן העולה מאיליו ביער הוא ופריו דומה לשני תולעת ומבשלים אותו ומאדים התבשיל והוא כמין זרע קנבוס: תניא בתוספ' [שם] עור שעשאו להיות נותנו על לבו בשעת הקציר מפני השרב אם יש בו מחמשה על חמשה טמא ואם לאו טהור. לעקבו ולפרסתו אם חופה רוב הרגל טמא ואם לאו טהור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna, 1880.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc4ce796eef113b9b918b1d0ac5b59b697b1774077870abbab49587ec56e3e02