אוכלים (כדי נסבא כצ"ל) מינסבא דאין אוכל מטמא אפילו מדרבנן אבל משקה מטמא כלי גזרה משום משקה זב וזבה כדאמר בפ"ק דשבת (דף יד:) ואדם שנוגע בטמא מת הוא ראשון ומטמא משקין בפיו והמשקין מטמאין את התנור אע"פ שהוא עצמו אינו מטמא ובכי האי גוונא תנן במסכת פרה (פ"ח) ה"ז (צ"ל אומר) מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני:
קריאה במקור
ר"ש משאנץ על משנה כלים · פרק 8 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נטמאו. האוכלין שבפיו והיינו דתניא לעיל בתוספתא דאדם אין מציל מיד כלי חרס: ר"מ מטמא. את הדבילה דידים מסואבות מטמאין את הרוק והרוק טימא את הדבילה: ורבי יהודה סבר דכל זמן שלא יצא הרוק מפיו לא חשוב משקה ורבי יוסי מטמא כשהיפך את הדבילה מצד זה לצד זה שנעקר הרוק ומטהר בלא היפך דכל זמן שלא נעקר לא נחשב משקה. וכמו ששנויה כאן כך היא המסקנא בפרק המוצא תפילין (עירובין דף צט:):
לצמאו. מתוך שהפונדיון בפיו מצוי הרוק ואין צמא לשתות ורוק הבא מהפונדיון חשוב משקה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna, 1880.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc4ce796eef113b9b918b1d0ac5b59b697b1774077870abbab49587ec56e3e02