המבריך את הגפן בארץ. אם אין עפר על גבה שלשה טפחים לא יביא זרע עליה. אפילו הבריכה בדלעת או בסילון. הבריכה בסלע אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות מותר להביא זרע עליה. הארכובה שבגפן. אין מודדין לה אלא מן העיקר השני:
קריאה במקור
משנה כלאים · פרק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
המבריך שלש גפנים ועיקריהם נראים. רבי אליעזר בר צדוק אומר אם יש ביניהם מארבע אמות ועד שמונה הרי אלו מצטרפות ואם לאו אינן מצטרפות. גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת. רבי מאיר אומר אף צמר גפן אסור ואינו מקדש. רבי אלעזר בר צדוק אומר משמו אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש:
אלו אוסרין ולא מקדשין. מותר חרבן הכרם מותר מחול הכרם. מותר פסקי עריס מותר אפיפירות. אבל תחת הגפן. ועבודת הגפן. וארבע אמות שבכרם הרי אלו מתקדשות:
המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קדש. וחייב באחריותו. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אין אדם מקדש דבר שאינו שלו.
אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית. ובא מעשה לפני ר' עקיבא. ואמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו:
האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו. קוצרו אפילו במועד. עד כמה הוא נותן לפועלים עד שליש. יתר מכאן. קוצר כדרכו והולך אפילו לאחר המועד. מאימתי הוא נקרא אנס. משישקע:
הרוח שעלעלה את הגפנים על גבי תבואה יגדור מיד. אם ארעו אונס מותר. תבואתו שהיא נוטה תחת הגפן. וכן בירק. מחזיר ואינו מקדש. מאימתי תבואה מתקדשת משתשריש. וענבים משיעשו כפול הלבן. תבואה שיבשה כל צרכה. וענבים שבשלו כל צרכן אין מתקדשות:
עציץ נקוב מקדש בכרם. ושאינו נקוב אינו מקדש. ור' שמעון אומר זה וזה אוסרין. ולא מקדשין. המעביר עציץ נקוב בכרם. אם הוסיף במאתים אסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 620400451bf5c6fb0eeefaeb185c8be8a0050f54cd5a7355c0e07d2660c7163d