כרם שחרב. אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה. ונטועות כהלכתן. הרי זה נקרא כרם דל. כרם שהוא נטוע ערבוביא. אם יש בו לכוין שתים נגד שלש. הרי זה כרם. ואם לאו אינו כרם. רבי מאיר אומר הואיל והוא נראה כתבנית הכרמים הרי זה כרם:
קריאה במקור
משנה כלאים · פרק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כרם שהוא נטוע על פחות פחות מארבע אמות. רבי שמעון אומר אינו כרם. וחכמים אומרים כרם ורואין את האמצעית כאילו אינן:
חריץ שהוא עובר בכרם עמוק עשרה ורחב ארבעה. רבי אליעזר בן יעקב אומר אם היה מפולש מראש הכרם ועד סופו הרי זה נראה כבין שני כרמים. וזורעים בתוכו. ואם לאו הרי הוא כגת. והגת שבכרם עמוקה עשרה ורחב ארבעה. רבי אליעזר אומר זורעים בתוכה. וחכמים אוסרים. שומרה שבכרם. גבוהה עשרה. ורחבה ארבע. זורעין בתוכה. ואם היה שער כותש אסור:
גפן שהיא נטועה בגת או בנקע. נותנין לה עבודתה. וזורע את המותר. רבי יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם. והבית שבכרם זורעין בתוכו:
הנוטע ירק בכרם. או מקיים. הרי זה מקדש ארבעים וחמשה גפנים. אימתי. בזמן שהיו נטועות על ארבע ארבע. או על חמש חמש. היו נטועות על שש שש. או על שבע שבע. הרי זה מקדש שש עשרה אמה לכל רוח. עגולות ולא מרובעות:
הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו מותר. כשאחזור אלקטנו. אם הוסיף במאתים אסור:
היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים או שיצאו עם הזבלים. או עם המים. הזורע וסיערתו הרוח. לאחריו מותר. סיערתו הרוח לפניו. ר' עקיבא אומר אם עשבים יופך. ואם אביב ינפץ. ואם הביאה דגן תדלק:
המקיים קוצים בכרם רבי אליעזר אומר קדש. וחכמים אומרים לא קדש אלא דבר שכמוהו מקיימין. הארוס. והקיסום. ושושנת המלך. וכל מיני זרעים. אינן כלאים בכרם. הקנבס. רבי טרפון אומר אינו כלאים. וחכמים אומרים כלאים. והקינרס כלאים בכרם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 620400451bf5c6fb0eeefaeb185c8be8a0050f54cd5a7355c0e07d2660c7163d