כל שהוא בתוך בית רובע. אף מה שאינו ראוי לזריעה עולה למדת בית רובע, אע"ג דאיכא למימר דהרואה אומר שלא משום הרחקה הניחו ולא זרעו, אלא מפני שאינו ראוי, ויבא להתיר שני מינים בשדה אחד בלא הרחקה הראוי', לא חיישינן לזה:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה כלאים · פרק 2 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אכילת הגפן. לעבודת הגפן קאי, אבל איכא דזרעי ליה, לר"י דס"ל הכי כמ"ש התי"ט.
והקבר. אסור בהנאה, ולכן ליכא דזרעי ליה, אבל איכא למימר דכ"ע דין כזה לא גמירי.
והסלע. כלם יודעים דא"א לזרעו, ואפילו הכי עולה, ולא חיישינן:
תבואה בתבואה בית רובע. דווקא במרובע, הכי איתא בירושלמי דפרקין הלכה ו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cdaef623dfb287dbf375932e0fbeb3de9b0cdc8148a941a04be2d8f5d1a76d33