עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים · פרק 2 · משנה 2

דאילו מרביעית, הא סבירא ליה לת"ק דר"י דהמים גם כן נטהרו. והלכה כותיה:

קשה, דזה אינו אלא לר"מ דמצריך מים שניים אף לדאתו משיירי טהרה כשנטל שתי ידיו, וכבר כתב דאין הלכה כמותו. ויש לומר, דמה שכתב אין הלכה כר"מ היינו להר"מ, אבל לפירוש הראשון, הלכה כר"מ. וכ"כ הר"ש בהדיא. ותדע, דהא להר"מ לא אמרו פחות מרביעית אלא במים שניים:

תרומה. מזה מוכיח הר"מ דלא הצריכו מים שניים אלא לתרומה, אבל לחולין אף בראשונה נטהרו הידים [וממילא דהוא הדין המים], וכי נפל עליהן ככר של חולין, טהור. ושאר הפוסקים מצריכים אף לחולין מים שניים. ומדנקט במתניתין תרומה, נראה לי דאף דלדבריהם טהור הככר, דכיון דנטילת ידים לחולין רק משום סרך תרומה הוא, הקילו לענין טומאה, דהם אמרו והם אמרו. ומהאי טעמא נראה לי דלא קשה איך השניים טהורים, הא הראשונים טמאים ויטמאו הידים והידים שניים, דהם אמרו כו'. ועתוי"ט:

שנטמאו מחמת ידיו וחוזרין ומטמאין את היד. ב"י:

וכל דבר החוצץ בגוף, חוצץ בידים לחולין. גמרא:

ואפילו לפירוש הראשון של הר"ב בריש פרקין, יש לומר דלא מצריך שתי פעמים אלא לטהר המים לענין טומאת ככר. אבל הידים נטהרו בפעם אחת כשאין דבר חוצץ: