ידוע הוא שבעת שיאמר בזאת הכוונה מערה ר"ל מקוה שבמערה וכונת אמרו כמה שהוא אע"פ שיהי' החבור בין זה המקום ובין המקוה היותר מעט שבדברים ואפי' היו המים אשר בין זה המקום ובין המקוה ובין המים אשר בסדק כחוט השערה ואפילו היו המים ג"כ אשר בהם כל שהוא לפי שהוא מכלל המקוה יחשב ועוקת (יחשב) המערה היא החפירה תחת שטח המקוה בקבוב ולכן יצטרך שיהיה פי זה המחב' כשפופרת הנוד ואז ימשוכו המי' אשר תוכן עם המים אשר למעלה מהם אשר הם מי מערה וכבר באר ר' יהודה שזה אמנם הוא אם תהיה מעמדת זאת העוקה מוחזקת מצד שתמנע עצמה מההתחברות במקוה אמנם אם היה ההבדל בין המקוה והעוקה גשם דק מן העפר עד שאילו טבל בו נפל ונתחברו המים במים הנה הוא יחשב מכלל המקוה ולא תצטרך התחברות כשפופרת הנוד ודברי רבי יהודה אמת:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה מקואות · פרק 6 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 261a824cc89634b5eb140dec7fff1eadc4076dd3215756014a136b8cedfaf215