[אות נה] הרע"ב ד"ה אומר לו הש"ל. ודוקא כשאומר לו חמור. וכ"כ הרמב"ם בפירושו אבל בחבורו לא חילק. גם כל הראשונים סתמו דגם בחמור סתם אומר לו הש"ל. וכתב הרמב"ם דצריך ליתן לו שכרו משלם. והה"מ כתב דהראב"ד והרשב"א חולקים וס"ל דמתני' לתביעת השוכר על המשכיר בלבד הוא דאע"ג דאמר לו חמור סתם א"י לתובעו שיעמיד לו חמור אחר (ולענ"ד אף בחמור זה לענין שאין יכול השוכר לשכור או ליקח בדמים). אבל לענין דיהיה חייב השוכר להחזיק בזה החמור ולשלם שכרו משלם לא כיון דא"י להשתמש בו כראוי. ובשכרה לרכיבה או לכלי זכוכית אי"ל הש"ל. עיין בתוי"ט (ספ"ח) דמכילתין:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא מציעא · פרק 6 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d2c049e439d988a8d7cdb9c282d8855c7e96d42eb20633d228c48ae126739560