[אות סב] תוי"ט ד"ה וחמור כשהיא פורקת. דחזיא ומצטערא הוא. היינו כדאיתא בסוגיא (ד"צ ע"א) גבי אכלה ומתרזת ואולם קשה לי הא שם ע"ב מיבעי לן פרס לה קיטבליא מהו. ופרש"י עור שלוק והבהמה מהלכת ע"ג ואינה רואה את הדישה מי קרי ביה בדישו. הרי אף דהטעם אינו משום חזיא ומצטערת מ"מ מיבעי דדלמא בלא חזיא לא מקרי בדישו. וא"כ ה"נ בפורקת דאינו רואה בפניה י"ל דמדינא אינה אוכלת. וא"כ לכאורה תליא באיבעי זו דלפי הצד דפרס קיטבליא אינה אוכלת א"כ הכא בפורקת קאי על השבת אבידה. אבל לאידך צד דאוכלת ה"נ בפורקת לא קאי על השבת אבידה דאפי' מדינא אוכלת. אבל לשון תוס' לא משמע כן וצ"ע. ובמהרש"א בההיא דפרס קיטבליא הנ"ל כ"כ בכוונת רש"י דבא לומר דאף דאותו הטעם משום חזיי' ומצטערה מ"מ מיבעי אם מקרי בדישו. וכתב עלה וכה"ג כתב תוס' לקמן (בד"ה אלא אימא עד שתהא פורקת) עכ"ל. ולא ידעתי הא אדרבא מדברי תוס' אלו לא משמע כן וכנ"ל (ואא"ל דדעת תוס' דאיבעיא דפרס לה קיטבליא נפשטה לאיסור כפי ב' השינוים דגמרא שם. הרי בהפוסקים לא הביאו ע"ז שום חולק):
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא מציעא · פרק 7 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d2c049e439d988a8d7cdb9c282d8855c7e96d42eb20633d228c48ae126739560