תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא מציעא · פרק 1 · משנה 1

[אות א] תוי"ט ד"ה זה אומר כול' שלי. ל' הר"ב כו' אבל זה אומר אני ארגתי'. נראה דיצא לרש"י כן מדלא קתני במתני' חד בבא דהיינו אני ארגתי' לחוד דל"ש מורי היתרא ואפ"ה בעי שבועה ומכ"ש במציאה ומו"מ. אבל תוס' נזהרו בזה ופירשו בצריכותא דהיכ' דל"ש מורי היתרא הי' ס"ד דלא בעי שבועה היינו משום דיש לנו לתלות דאמר בדדמי שסובר שהוא הגביה רגע מקודם או שלו נתרצה המוכר ולא יפרוש גם משבועה. א"כ ממילא באני ארגתיה דל"ש לומר דאמר בדדמי בודאי צריך שבועה ומש"ה אי תני אני ארגתיה עדיין לא ידענו מציאה ומו"מ:

[אות ב] שם ד"ה ישבע שאין לו בה. לרבנן דבן ננס איצטריך. ועכ"ז קשה לי דנהי דרבנן לא חיישינן דבאין לידי שבועת שוא היינו דמ"מ אין מפסידים זכותו של בעה"ב שישבעו לו הפועלים והחנוני. אבל הכא הא כיון דאפשר לתקוני שלא יהיו ודאי שבועת שוא דישבעו שאין לו פחות מחציה בודאי עדיף. ומה"ת ישבעו שכולה שלו להיות ודאי שוא. וצ"ע. (קושית רבינו הוא ביותר על רש"י ד"ה ע"ב עי"ש): והנה במ"ש התוי"ט מקודם דמתני' אתיא אפי' כבן ננס דהכא ליכא ודאי שבועת שוא דאימור תרוייהו בהדדי אגבוה. ופירש"י וכל א' ס' שהוא הגביה תחלה ולכאורה תמוה דמאי צריך לזה הא בפשוטו כיון דאפשר שהיא כך דתרוייהו בהדדי אגבהו נהי דכל א' בא לגזול חצי מ"מ שבועת שוא ליכא. ונ"ל דהוקשה לרש"י דא"כ לבן ננס אמאי מפסידים להבעה"ב זכותו מכל וכל. ואלו ואלו נפרעים שלא בשבוע'. מ"מ יטעון בעה"ב ישבע לי חנוני שלא פרע פחות מחצי' עכ"פ. וכן הפועל ישבע לי שלא קבל מהחנוני עכ"פ לא יותר מחציו ולא ליהוי ודאי שבועת שוא. אע"כ דלפי טענתם חד משקר הוי כמו ודאי שבועת שוא ולא דנינן לענין אחר מה דלא טענו. וזה הוצרך רש"י לומר להסביר דהכא כל אחד סובר שהוא הגביה תחלה ולא שמשקר במזיד. מש"ה אף לפי טענתם אפשר דתרוייהו בהדדי אגבוה (כוונת רבינו לתרץ בזה גם קושי' הא'. ואפשר גם כן דרש"י לשיטתו באני ארגתיה. מוכרח לומר שיש סברא שכ"א טוען אמת. ועי' בדבור הסמוך. וד"ל):

[אות ג] שם ד"ה ויחלוקו. ולא כו' הכא דאיכא למימר. ולפירש"י שהביא התי"ט (לעיל ד"ה זה אומר כו') דבאני ארגתיה הדין דיהא מונח. אף דהחלוקה יכולה להיות אמת צ"ל דלמסקנא כדמחלקינן לר' יוסי בין ודאי רמאי. ממילא גם לרבנן מתרצא בהכי דתליא הכל בודאי רמאי דאף היכא דאיכא למימר דתרוייהו הוא מ"מ בודאי רמאי יהא מונח:

[אות ד] שם ד"ה וזה נוטל רביע. דמגו להוציא לא אמרי'. וקשה לי דלמה משנינן דסיפא קמ"ל. דלא יטול רביע בלא שבועה במגו דזהו לא הוי חידוש כ"כ דהסברא פשוטה כך היא דאם יטול בלא שבועה ליכא מגו כיון דאם יטעון כ"ש יצטרך לישבע. ועכשיו יטול בלא שבועה. טפי הו"ל לומר דאשמעי' דלא נימא דיטול חציה בשבועה במגו דכ"ש. לזה אשמעי' דמגו להוציא ל"א. וצע"ג: