וכשיצא. בירושלמי גרס כשיצא. וכן נראה. לפי שבגמרא אמרו לא השיבו כלל במרחץ, לפי שאסור להרהר בדברי תורה במרחץ, אלא כשיצא השיבו שאין משיבין כו', כלומר שלא הייתי יכול להשיבך במרחץ לפי שאסור להרהר בר"ת. ואי גרסינן כשיצא יש לפרש דהכי קאמר, א"ל אין משיבין במרחץ כשיצא. ועוד יש לומר בבית האמצעי היה דמותר לומר אסור ומותר בלא טעם הדבר. תוס' ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה · פרק 3 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בגבולי. דאל"ה שלא בטובת רבן גמליאל כבטובת אחרים דמי, שהיה אדם חשוב וטובה היא להם כשהוא נהנה מהן, ותנן בפ"ד מ"ג ע"ז שהיה לה גינה ומרחץ כו' אין נהנין מהן בטובה. גמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7755551cf15aa0308a58bb983958b7faf86a576ac4d3086c0093d2c78fa09ff2