עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה · פרק 4 · משנה 9

ואין לפרש בתחלת דריכה ומטעם שנטמאו הכל בגת טמאה, דא"כ ישראל דסיפא אמאי לא דורכין עמו כיון שכבר נטמאו בגת. תוס':

ומשום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא. שהעובד כוכבים לא נצטוה על כך. רש"י:

תימה תיפוק ליה אי משום טומאת הגת לחוד, ושתיהן למה ; והר"ב הרביב ב' פירושים יחד, שזה שאמר לפי שנותנם בגת טמאה, הוא פירש"י לפי שע"י משקין היוצאין בשעת דריכה בגת הוכשרו ונטמאו בגת הטמאה. וקודם דריכה אף במגע לא נטמאו, כיון שלא הוכשרו ודאי, דהא דחבוצר לגת הוכשר [ בפ"ק דשבת ] היינו היכא דהוכשר ודאי אבל לא בסתמא. ומ"ש הר"ב והעובד כוכבים מטמא במגעו הוא פירוש הר"מ דס"ל דסתמא הוכשרו בבצירה. ואין שני הפירושים עולים כאחד:

משום מגע עובד כוכבים לעשותו יין נסך אתמר. בגמרא:

לא דורכין. שדריכתן בעבירה בגת טמאה, ודריכתן היא עיקר טומאתן, כשנעשין משקה הן טמאים ע"י הגת, . רש"י. ואשמעינן דאפילו בסוף דריכה שכבר נטמאו אסור לסייע ידי עוברי עבירה, ומשום דדריכה חד מעשה הוא. תוס'. ולהר"מ, בצירה בכלל מלאכת הדריכה היא. ועתוי"ט:

לא כו'. שכל מעשה עריכה זו בעבירה. רש"י: