דאפילו למאן דאמר זה וזה גורם מותר, לא שרינן לכתחלה. הלכך ישן כיון דסגי ליה בצינון ולא מפסיד מידי אלא איסור הנאה לחודיה, לכך צריך צינון. אבל חדש אם נאמר יותץ יפסיד התנור, הלכך כדיעבד חשיב ליה. תוס':
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה · פרק 3 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דוקא באסורי הנאה דשבח עצים היינו שבח הנאה. ועתוי"ט:
כולן כו'. יש מפרשים, משום דדבר שבמנין הוא, כגון ככרות בעל חבית דחשיבי ולא בטלי. אבל ככרות שאינן חשובות בטלי ברובא. ואחרים פירשו, דכיון דאיסורי אליל נינהו אסורים בהנאה אע"פ שאין דבר שבמנין. הר"נ:
והקשה הר"נ, דהוה ליה למימר יוליך דמי אחת מהן לים המלח, ומאי יוליך הנאה. אלא ודאי משמע דאהנאת עצים קאי כדברי רש"י ז"ל. והרי אין המדומע והמחומץ פוסל אלא לפי חשבון. אבל בלא תערובת לא הקילו לתתיר בתולכת הנאה כו'. ובל זה דוקא ע"י מכירה. כן נראה לי לדעת הר"ב. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7755551cf15aa0308a58bb983958b7faf86a576ac4d3086c0093d2c78fa09ff2