המעשרות לבעלים. דכיון דשדה של בעלים מקום מעשר שיורי שייריה לשון הר"ש והרע"ב ז"ל. רוצים לומר אע"ג דליכא למימר דשייר מעשרות גופייהו לעצמו דהא עדיין לא באו לעולם ואפי' אתני עלייהו בפירוש לא הוי תנאה. דאין אדם קונה ולא מקנה דבר שלא בא לעולם [בבא בתרא ד' ס"ג ע"א] אלא משום דמקום מעשר ודאי שייר דהוא דבר שישנו בעולם:
קריאה במקור
לחם שמים על משנה דמאי · פרק 6 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והכא לא בעי לאתנויי בהדיא כדבעי במוכר שדהו כדאי' בגמ' דפ' המוכר את הבית [ד' ס"ג ע"א]. דהכא לא מידי זבין ואומדנא הוא אפי' לא גלי דעתי' בהדיא. אמרינן ודאי שייריה לנפשיה:
ואע"ג דאמרינן דשייר לעצמו גוף הקרקע שגדלים בו המעשרות. אעפ"כ נפטרו בהם הפירות של חלק האריס. דלא שייר לעצמו רק זכות טובת הנאה שיש במעשרות אלו דזכי בהו אגב קרקע דשייר מקומן לכך:
וגדולה מזו במוכר שדהו הנז'. דמעשרות של מוכר הן לעולם. דאע"ג דודאי מכר גוף הקרקע. וצריך לומר דמקום מעשר שייר לעצמו שלא מכרו לו. מאחר שהתנה עליו. אעפ"כ אין הלוקח צריך לעשר פירותיו מאותה שדה. שנפטרין הן ע"י המעשרות ששייר המוכר לעצמו. דצ"ל ג"כ שלא שייר לעצמו רק כח טובת ההנאה שבמעשרות. שיזכה בהן ע"י הקרקע מקום המעשרות. מ"מ כל הקרקע קנויה ללוקח וק"ל וע"ש בתו'. ועיין מ"ש בס"ד בחידושי לי"ד סימן ס"א על הט"ז:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ab0cdb22f1189c4bef6f6c5159d2a9db407f783b03bbb4740d5b2b1930847702