משנה יבמות · פרק 11

נושאין על האנוסה ועל המפותה. האונס והמפתה על הנשואה חייב. נושא אדם אנוסת אביו. ומפותת אביו. אנוסת בנו. ומפותת בנו. רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו:

הגיורת שנתגיירו בניה עמה. לא חולצין ולא מיבמין. אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה. ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה:

חמש נשים שנתערבו ולדותיהן הגדילו התערובות. ונשאו נשים ומתו. ארבעה חולצין לאחת ואחד מיבם אותה. הוא ושלשה חולצים לאחרת ואחד מיבם. נמצאו ארבעה חליצות ויבום לכל אחת ואחת:

האשה שנתערב ולדה בולד כלתה. הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו. בני הכלה חולצין ולא מיבמין שהוא ספק אשת אחיו. ספק אשת אחי אביו. ובני הזקנה או חולצין או מיבמין. שהוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו. מתו הכשרים. בני התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מיבמין. שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו ובני הכלה אחד חולץ ואחד מיבם:

כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה. הרי אלו אוכלים בתרומה. וחולקים חלק אחד בגורן. ואינן מיטמאין למתים. ואין נושאין נשים. בין כשרות בין פסולות הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים ראויות לכהונה ואינן מיטמאין למתים. ואם נטמאו אינן סופגין את הארבעים. ואינן אוכלים בתרומה. ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש. ואינן חולקין על הגורן. ומוכרין את התרומה והדמים שלהם. ואינן חולקים בקדשי המקדש. ואין נותנין להם קדשים. ואין מוציאין שלהם מידם. ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה. ובכורו יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים:

מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני חולצין ולא מייבמין. וכן הוא להם חולץ ולא מיבם. היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני. שלא מאותה האם. הוא חולץ ומיבם. והם אחד חולץ ואחד מיבם:

היה אחד ישראל ואחד כהן. נושא אשה ראויה לכהן. ואינו מיטמא למתים. ואם נטמא אינו סופג את הארבעים. ואינו אוכל בתרומה. אם אכל אינו משלם קרן וחומש. ואינו חולק על הגורן. ומוכר התרומה והדמים שלו. ואינו חולק בקדשי המקדש. ואין נותנין לו את הקדשים ואין מוציאין את שלו מידו. ופטור מן הזרוע והלחיים והקיבה. ובכורו יהא רועה עד שיסתאב. ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים. היו שניהם כהנים הוא אונן עליהם. והם אוננים עליו. הוא אינו מיטמא להם. והם אינן מטמאין לו. הוא אינו יורש אותן. אבל הם יורשין אותו. ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה. ועולה במשמרו של זה ושל זה. ואינו חולק. אם היו שניהם במשמר אחד נוטל חלק אחד: