אחת לזו וכו' שלש לזו וכו'. בתלתא הוי חזקה לכל כיוצא בזה שהדין כך:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה קינים · פרק 1 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שתים וכו' מחצה כשר ומחצה פסול. דמאלו ארבעה פרידות שבשתים וכן הששה שבשלש, יכול לעשות איזה מהם שירצה חטאת ואיזה מהם שירצה עולה, המפרש דלא פירש כל קן מאלו מחבירו, אלא מתחילה לקחה ארבעה פרידות לשתי קנים או ששה לשלשה. דאי לא תימ' הכי אלא שכבר חילק' כל קן וקן בפני עצמו, בין שיהיו שנים בין שיהיו שלשה בין מועט במרובה, לא היה יכול להקריב כי אם שתי פרידות לבד, אח' חטאת ואח' עולה, שאם יעש' שני חטאות או שתי עולות דילמא הם שניהם מקן אחד וזה אסור:
אחת לזו וכו' עשר לזו וכו' ומאה לזו. שלשה מיני מספרים נקט, אחדים עשרות ומאות. ולאשמועינן רבותא, לא נשתמש באחדים שהזכיר ברישא לבדם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 36a9e6bde5c65b25025788b563fe9d069e8e826cd108bd19d8947e6433543a1f