העפר המתעבה על עיקר האילן קורין אותו סלע והם קראו זה השם לפי שהעפר הקשה היוצא אחר שמעמיק אדם לחפור נקרא סלע אצלם וממנהג האילנות שימשכו שרשיהם בארץ הרבה ויתעבה עליהם העפר עד שיהיה סביב האילן כמו האבן אפילו אחר עקירתו אומר בכאן שאם נעקר האילן באותו העפר הנקרא סלע ועמד במקום אחר אם יש באותו עפר כדי שיכול לחיות בו שאינו חייב בערלה לפי שלא נחשב זה נטיעה שניה אבל נחשוב אותו כאלו לא נעקרו:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה ערלה · פרק 1 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שזעזעתו המחרישה. כלומר אם נענע אותו הברזל שחורשין בו:
זעזעו ועשאו בעפר. פי' שינענע האילן עצמו ויעלה אותו ממקומו אבל לא יפרישנו מן הארץ ואחר כן יתן העפר סביביו כדי שירחיב מקום האילן עצמו ויעלה אם הוא בענין שיוכל לחיות ולא יפסיד אפי' לא נתן עליו עפר אינו חייב בערלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 511c101e38799182595d9092925f15df0d5fda96cf631c3e09deb783d23ba78d