בועז על משנה סוכה · פרק 3

כתב אאמ"ו רבינו הגאון זצוק"ל, וז"ל ק"ל מדאין ממעטין ביו"ט משום מתקן, הרי קיי"ל כרבא [תמורה ד' ב'] דכל דא"ר לא תעביד, אי עביד לא מהני. וזה גם באיסור דרבנן [ככתובות דפ"א ב'] כיון דא"ר לא לזבן וכו' ואע"ג דאמר רבא אמר רחמנא, אינו ממעט רק איסור דעצמו שע"י נדר, [כש"ך] בי"ד. ואת"ל כשלא נאסרה מעצמו רק מכח היום מהני [וכט"ז ת"מ סי' ר"ח]. [ולפע"ד בו"ת בהא מתורץ הא דתנן לעיל [פ"ב מ"ג] אין עולין לה ביו"ט, שכ' הר"ן דאם עלה יצא. ומה"ט השוחט בשבת ויו"כ שחיטתו כשירה, כפ"א דחולין]. עכ"פ למסקנא [דל"ג ב:]. בנראה אחר כניסת יו"ט, והושחר ביו"ט דנדחה, ואח"כ נשרו, אינו חוזר ונראה, ק"ל מ"ש מנתן לפסול יחזיר לכשר [זבחים פ"ג מ"ב]. ואת"ל התם בידו לתקן. ולא מקרי דחוי, משא"כ הכא אין ממעטין ביו"ט. עכ"פ למה בנתן דם למים נפסל לזריקה, אף שיש בו מראה דם, דעכ"פ נראה ונדחה אחו"נ, מדאפשר בקרבן אחר [כפ"ו דחולין מ"ה, וזבחים פ"ח מ"ו] ור"ל דמה"ט לא דמי למצות כסוי. דחייב לכסות בכה"ג. דהתם אין לתקן מצות כסוי בעוף זה, עכ"פ ק"ל בדם קרבן נמי, מדבידו להוסיף דם לא לחשב דחוי. ונ"ל דהתם נשתנה צבעו בינתים. ונדחה לגמרי. ולר"י [זבחים די"ב וקדושין ד"ז] דגם דחוי מעיקרא פוסל, ע"כ ר"ל משהקדיש, עכלה"ט: