דאמר מר באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר. רש"י:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה · פרק 1 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל לשון חבטה שבגמרא לשון השפלה והמפרש חבטה תלישה או שליפה טועה דאי מחובר הוא מאי מהני ואי תלש הא קתני או שקצצן מכלל דרישא מחוברין. רש"י:
כל שהוא כו'. נפקא לן בגמרא מהך דמאספך דלקמן בפירוש הר"ב:
ואין כו'. כגון עורות בהמה ואפילו לא מקבלי טומאה כגון שמחוסרין מלאכה. רש"י. ובגמרא פירשו עוד דאע"ג שהארץ מגדלתן במרעה ופרנסה ונקראו גדולי הארץ לענין מע"ש. גדולו מן הארץ לא מקרי אלא מה שצומח מן הקרקע:
דמגורן ולא גורן עצמו מיקב ולא כו' דאלו גורן קשין עם התבואה ויקב האשכולות עם הענבים הוה להו דבר המקבל טומאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc0bd0be0c4574b2b3b6e1fe9d23c72ea096c023ff2d087b5fa2d41af35604b2