ומפרש בגמרא אבל בראשון לא תקנו דלא מוכחא מלתא דמשום ערבה תקנו אלא יאמרו דהואיל ומשום לולב אדחי דחוהו נמי לערבה וכיון דקא מפקא ליה מראשון אוקמא אשביעי יום מסוים או ראשון או אחרון כו':
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה · פרק 4 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והרי נביאים האחרונים, שהם חגי וחביריו בתחלת בית שני היו כו'. וי"ל דה"ק הר"ב והאידנא אינה כו' אשביעי מהדר וקאי. כלומר דהאידנא אע"ג דה"ל למעבד נמי שבעה ימים זכר למקדש כמו בלולב. אפ"ה אינה אלא בז' הואיל ובגבולין, אינה אלא מנהג נביאים אפילו בזמן הבית וכיון דבגבולין אין לערבה עיקר מן התורה להכי לא תקנו שבעה זכר למקדש כמו בלולב דאית ליה עיקר מן התורה וטעמא דקבעו בשביעי ולא יום אחר. כתב ב"י הואיל והיה מיוחד במקדש לדחות בשבת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc0bd0be0c4574b2b3b6e1fe9d23c72ea096c023ff2d087b5fa2d41af35604b2