בגמרא ומסיים נמי אוכל ושותה ומטייל בתוכה וכתב הר"מ וישים ביתו כמו בית השמוש וסוכה כמו בית הדירה:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה · פרק 2 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מותר כו'. כתב הר"נ דכיון שהתחיל לאכול אינו מותר לפנות. אלא משתסרח המקפה כדי שלא יראה כמבעט בסוכתו ויוצא. אבל אם לא התחיל וכנס בו כל שמצטער מחמת גשמים פטור כי היכי דשרי מצטער משום ריח רע כו' זהו דעתי. אבל למעשה איני סומך על סברתי אחר שאין בזה ראיה ברורה:
סרוחה בלשונם הוא כמו הפסד. הר"מ. כלומר דאינו מלשון סרחון וריח רע ונ"ל שהוא מלה ארמית. אשר העוה עבדך (שמואל ב י״ט:כ׳) די סרח עבדך ואנכי העויתי אנא סרחית. תוי"ט:
כ"כ הסמ"ג ועיין טור וב"י. ובני מוהרר"א הראה לי בירושלמי לא סוף דבר שתסרח אלא אפילו כדי שתסרח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc0bd0be0c4574b2b3b6e1fe9d23c72ea096c023ff2d087b5fa2d41af35604b2