בן ט' ויום א' כו'. ודאי נראין הדברים שגם זה הל"מ הוא (כמ"ש תי"ט) אלא שעל כרחנו צריכין אנו לומר דהל"מ היא זו לדורות אחרונים. ברם לדורות ראשונים היתה ההלכה. בן שמנה. עיין גמרא דפבסו"מ.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה נדה · פרק 5 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קנאה עתי"ט ביאה שא"צ דעת ביאתו ביאה. א"ה ישן אמאי לא קני. עמ"ש בס"ד פ' הבע"י.
ופוסל כגון נכרי ועבד כו'. וכ"ש כהן לוי וישראל שבא על אחת מכל העריות. שפסלה. אלא משום דקתני לה סיפא לענין מיתה. שבק לה הכא.
ופוסל את הבהמה מע"ג המזבח הא להדיוט שריא. משו"ה אוקמה רש"י בע"א כו'. ונ"ל דה"ה בשני עדים. וקודם שנגמר דינה. נמי אפסלא למזבח משהועדה בב"ד. אע"ג דלהדיוט שריא. כל כמה דלא נגמר דינה להריגה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7bcf32e596067e54e1b6ac449c879c09c475645acc5f52535d7ceca18f15130b