משנת ארץ ישראל על משנה תמיד · פרק 1 · משנה 3

נטל – הממונה, את המפתח ופתח את הפשפש – המחבר את בית המוקד לעזרה. בשיטה זו של כניסה דרך הפשפש ופתיחת השער מבפנים נהגו גם בשער ההיכל (מידות פ"ד מ"א), וניכנס מבית המוקד לעזרה – עזרת ישראל ועזרת כוהנים, [ו]ניכנס[ו] אחריו – כל כוהני בית האב החדש אחריו, שתי אבוקות שלאור בידן ונחלקו לשתי כיתות אילו הלכו באכסדרא דרך המזרח – פונים לצלע המזרחית ואחר כך לדרומית, ואילו הלכו באכסדרא דרך המערב היו בודקין והולכין – הולכים בצלע הצפונית והמערבית, עד שמגיעין למקום עושה חבית[י]ן – לשכת עושי החביתין שוכנת ליד שער ניקנור: "שתי לשכות היו לו, אחת מימינו ואחת משמאלו, אחת לשכת פינחס המלביש ואחת לישכת עושה חביתים" (משנה, מידות פ"א מ"ד). מוזר ששתי הקבוצות נפגשו בנקודה זו. זו נקודה קרובה מאוד לאלו הפונים מבית המוקד שמאלה. אם בית המוקד היה במערב הצלע הצפונית ניחא, אך מכיוון שראינו שבית המוקד הוא במרכז הצלע הצפונית (נוכח עזרת ישראל, או מול המזבח), הרי שלשתי הקבוצות מסלול שאינו זהה באורכו. הבעיה השנייה היא למה נקודת המפגש מכונה "עושה חביתים" ולא "שער ניקנור".

מכל מקום, בלשכה זו שהיא מדרום או מצפון לשער ניקנור נפגשו שתי התהלוכות. איננו יודעים אם התהלוכה לוותה בנגינה או בתפילות. במקדשים ההלניסטיים בבבל היה טקס שלם של פתיחת היום, וכנראה גם במקדשנו היה טקס כזה, אם כי מקוצר יותר.

במקביל לתהלוכת כוהני המשמר היום יומית של פתיחת השערים נזכרת תהלוכה יום יומית נוספת של שבעה אמרכלים הפותחים את שערי העזרה¹⁸משנה, שקלים פ"ה מ"ב; תוס', שקלים פ"ב ט"ו; בבלי, תמיד כז ע"א. פתיחת השערים נזכרת בתוספתא ולא במשנה. . אמרכלים אינם מבית אב מסוים אלא מהסגל הקבוע של מנהיגי בית המקדש¹⁹לדיון על הנהגת בית המקדש ראו המבוא למסכת שקלים. , מנגנון קבע שהביט על המוני הכוהנים מלמעלה למטה. אפשר שאלו מסורות סותרות, ובמבוא סידרנו את המשניות הסותרות בנושאי המקדש, פרטיו ואורחותיו. אפשר שהאמרכלים הובילו את הכוהנים; ההסבר השני הקשה יותר. על כל פנים, את השער (הפשפש) של בית המוקד לא פתח אמרכל אלא ה"ממונה". אפשר שאלו שני תארים מקבילים, אך כפשוטם של דברים אין צורך באמרכל שביעי ודי בשישה אמרכלים, ושתי המסורות סותרות.

הגיעו [למקום עושה] חביתין אילו ואלו אמרו שלום הכל שלום – האמירה נושאת גם היא אופי טקסי, ויש לה תוכן קבוע.

העמידו בית עושה חביתין לעשות חביתין – בשלב זה יש לבצע את הפיס כמתואר במסכת יומא, ולמנות עושי חביתין. לפי מסכת יומא שציטטנו לא היו עושי החביתין חלק מההגרלה, ואכן מסתבר שלעבודה זו נדרשה מומחיות מיוחדת, וגם לא הייתה תחרות עליה. הפיס היה רק על העבודות הייצוגיות שיש בהן הקרבה ישירה. ייתכן שאת החביתין הכינו לוויים ולא כוהנים, וכן אומר בעל מדרש הגדול: "והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו. שימנה מהן ממונים כל מה שירצה מעבודת המקדש על מעשה החביתים, ועל מעשה לחם הפנים, ועל הסלת, ועל היין ועל הלשכות ועל האוצרות וכיוצא בהן" (במדבר ג ו, עמ' כח). המדרש עוסק בלוויים, ורשימת הממונים היא זו הנזכרת במשנת שקלים (פ"ה מ"א), אך במשנת שקלים לא ברור האם היה בהכרח כוהן.

במשנת שקלים פ"ה מ"ב אנו שומעים גם שאין פוחתים משלושה גזברים ושבעה אמרכלים. כלומר, בכל יום היו די גזברים כדי לבצע מכירות וקניות (והערכות כספיות) בתוקף של בית דין²⁰כך לפי התוספתא דלהלן. , ושבעה אמרכלים. התוספתא מסבירה: "שבעה אמרכלין מה הן עושין? שבעה מפתחות העזרה בידן, רצה אחד מהן לפתוח אין יכול עד שיתכנסו כולן. נתכנסו כולן, אמרכלין פותחין, וגזברין נכנסין ויוצאין, ולפי כבוד היו נכנסין והיו יוצאין. אמר רבי יהודה למה נקרא שמו אמרכל, מפני שמר על הכל. היו כשרים בכהנים, בלוים, בישראל, מי שיש לו בן – בן קודם, אח – אח קודם, כל הקודם בנחלה קודם בשררות, ובלבד שינהג כמנהג אבותיו" (שקלים פ"ב הט"ו). לפי התיאור האמרכלים הם מנכבדי הכוהנים, מעל רמת בית האב שעבד באותו יום²¹ראו הצעתנו לשחזור ההיררכיה של פקידי המקדש במבוא למסכת שקלים. , והם הפותחים את שערי העזרה בטקס המחייב את נוכחות כולם. יש להניח שהם עשו זאת לאחר התהלוכה של בדיקת השערים, ורק את השער המרכזי פתחו אנשי בית האב, כאמור בהמשך.

המשנה מדברת על הליכה דרך האכסדרה, וממילא נשאלת השאלה איזו אכסדרה. "אכסדרה" ביוונית היא חצר מוקפת עמודים; איזו עזרה הייתה מוקפת עמודים? וממילא תישאל גם השאלה באיזו עזרה שכנה לשכת בית המוקד. אין מניעה שהייתה אכסדרה בלשכת ישראל ובלשכת כוהנים, אם כי מוזר שהיא אינה נזכרת. ב"עזרת המזבח" לא היה מקום לאכסדרה נוספת, ונדון בכך בהמשך (מידות פ"ה מ"ב).

בשלב זה מן הראוי לשאול שמא הייתה עזרת בית המוקד בעזרת נשים. אמנם בעזרת נשים מתוארות ארבע לשכות בארבע הפינות, אך עדיין נותר מספיק מקום ללשכות נוספות. אמנם לשכת בית המוקד אינה נזכרת בתיאור עזרת נשים (מידות פ"ב מ"ה), ברם היא אינה נזכרת גם בתיאור העזרות האחרות, ואינה מנויה עם הלשכות שבהן. הצעה זו תפתור סדרת בעיות טכניות:

1. צפיפות היתר של הלשכות בעזרת ישראל ובעזרת כוהנים.

2. האם אכן מותר לישון בעזרת ישראל או בעזרת כוהנים (בבית המוקד ישנו, ומן הסתם גם אכלו).

3. ההבדל במספר הלשכות, כשחלק מהמניינים מונים רק את הלשכות שבעזרת ישראל.

עם זאת אנו מפקפקים בהצעה כזאת, משום שעזרת נשים אינה חלק מהותי מהקודש.