משנת ארץ ישראל על משנה ערלה · פרק 3 · משנה 4

תבשיל שבישלו בקליפי עורלה – תבשיל שנתבשל על כירה אשר הסיקוה בקליפי פרות ערלה, ידלק – יישרף התבשיל. התבשיל אסור בהנאה כדין ערלה. אין ערלה בתבשיל, אך הוא השביח מקליפי הערלה, מן פרות הערלה, וכלשון שנמצא בבבלי על תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה: "משום דיש שבח עצים בפת" (פסחים כו ע"ב).

ניתערב באחרים – תבשיל זה נתערב בתבשילים אחרים של היתר, יעלה באחד ומאתים – אם יש כנגדו כמות של מאתיים התבשיל האסור מתבטל. הוא עולה במאתיים כדין ערלה וכלאי הכרם העולים באחד ומאתיים (פ"ב מ"א). בהלכה זו לא נאמר שרבי מאיר חולק ואומר שכולם יידלקו, כמו שמצאנוהו חולק בבגד שצבעו בקליפי ערלה (משנה א) ובצובע מלוא הסיט (משנה ב). מפרשי המשנה¹⁴רבנו יצחק בן מלכי צדק, רבנו שמשון משנץ ואחרים. מציינים כי בהלכה זו אף רבי מאיר יודה שיעלה באחד ומאתיים, שאין התבשיל נמנה בין עשרה דברים שמקדשים בכל שהוא¹⁵ראו בפירושנו למשנה ג. , ואין התבשיל מן הדברים ש"דרכם להימנות" ליחידה בפני עצמה, "שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו להימנות מקדש" (להלן משנה ז)¹⁶וראו בפירושנו למשנה שלאחריה. .

בסוגיה בירושלמי למשנה הראשונה בפרקנו אומר רבי בא בר ממל: "הניית ערלה [בטלה¹⁷בכתב יד ליידן: "בטיבריא". ] ברוב" (סג ע"א), והסוגיה מקשה על הלכה זו ממשנתנו שממנה משתמע שאף הנאת ערלה אינה בטלה ברוב אלא באחד ומאתיים ו"פתר ליה [קדירה] בקדירות", כלומר שצירפה היוצר בכבשן כשהיא חדשה בקליפי ערלה, והאיסור לפנינו בעין (בקדרה המונחת לפנינו) ואינו בטל אלא באחד ומאתיים. יש ממפרשי המשנה שפירשו בדרך זו את משנתנו¹⁸כך הר"ש סירליאו ובעל מלאכת שלמה. . אולם קשה להתאים פירוש זה ללשון במשנתנו.