משנת ארץ ישראל על משנה ערלה · מבוא · מיקום 3

החכמים במסכת ערלה

בכל הפרקים ראשי המדברים הם בני דור אושא, והם מצטטים גם הלכות קדומות מימי בית שמאי ובית הלל. מחלוקות בני דור אושא הן בשאלות מ"רמה" שנייה: מהי הגדרת שורש (פ"א מ"ג), מה דין סיפוק אחר סיפוק (שם מ"ה), אבל דין אילן שנעקר והשתייר השורש או דין סיפוק בגפנים כבר מוכרים, מקובלים וידועים לפני דור אושא. נשתמרו במסכת כמה הלכות קדומות מתלמידי שמאי, וכמה מדור יבנה. בדורות אלו נקבעו הלכות ערלה, והמשנה שנערכה לאחר דור אושא מכילה וסודרת הלכות אלו.

כאמור, החכמים המוסרים הלכות במשנתנו הם לרוב חכמים בני דור אושא, תלמידיו של רבי עקיבא. בראש הרשימה רבי שמעון הנזכר חמש פעמים: פ"ב מ"א; פ"ב מ"ט; פ"ב מ"י; פ"ב מי"ד; פ"ב מט"ו, ורבי מאיר אף הוא חמש פעמים: פ"א מ"ה; פ"ג מ"א; פ"ג מ"ב; פ"ג מ"ו; פ"ג מ"ז³הפעם החמישית רק בעקיפין, מעין הסבר למה שאמור בפ"ג מ"ו. . רבי יוסי נזכר שלוש פעמים: פ"א מ"א; פ"א מ"ז; פ"א מ"ט. רבי יהודה פעם אחת: פ"א מ"ב, ורבי אלעזר⁴כך בנוסחאות עיקריות, ראו בפירושנו למשנה. בפ"ב מ"א. מבני דור אושא נזכר פעם אחת אף רבן שמעון בן גמליאל המוסר משם רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא (פ"א מ"ד). מן דור יבנה נזכר רבי עקיבא פעם אחת בפ"ג מ"ז, ובפ"א מ"ז מסורת בשם רבי יהושע ורבי אליעזר חולק עליו. מחלוקת אחת בין בית שמאי ובית הלל שנויה בפ"ב מ"ד.

שני חכמים מימי הבית נזכרים בפרק ב תוך ציון מיוחד ותוספת פרטים. בפ"ב מ"ה נאמר: "דוסתי איש כפר יתמה היה מתלמידי בית שמי ואמר שאלתי את שמי הזקן", וההלכה שמוסר היא בניגוד למה שנאמר בשם בית שמאי במשנה שלפניה. באותו פרק במשנה יב: "יועזר איש הבירה היה מתלמידי בית שמי ואמר שאלתי את רבן גמליאל הזקן עומד בשער המזרח ואמר...". כמעט כל ההזכרות של חכמים מלפני דור אושא במשנתנו הן בפרק ב שאינו מעיקר משנת ערלה, ומסתבר שנוסף בעריכה ולימוד בשלב מאוחר יותר, וכמות שהסברנו.