כבר קדם לך בפ' השני שכסוי כלי חרס תטמא כאשר היה הכסוי ממנו יקבל רביעית ואמר כי כאשר ניקבה החבית ונסתם מקום הנקב בזפת עוד נשברה החבית והיה מחרסיה חרס תקבל רביעית יושב שלא מסומך כמו שקדם הנה הוא יטמא ואע"פ שזה החרס הוא אשר בו הנקב הסתום בזפת לפי שהחבית בכללה שם כלי היה עליה ואפילו אחר הנקב וזה החרס הוא שבר כלי ושבר חבית הוא ואע"פ שהיה נקב אולם חרס חבית כאשר נקב אחר שבירתו אע"פ שסתם פי הנקב הנה הוא לא יטמא לפי שמאז שניקב החרס בטל שם כלי מעליו:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה כלים · פרק 3 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bdb2841521a90701a3a37f1f3972e0c464584b54cf476ac632b7b6e4c7a8eac2