מלאכת שלמה על משנה כלים · פרק 14 · משנה 1

כלי מתכות כמה הוא שיעורן. בכלי מתכות שנתרועעו איירי הני תרי קמאי דלי וקומקום אבל מיחם ולפס וקיתונות מיירי בניקבו כדמוכח בתוספתא דבקומקום שניקב מפ' שיעור אחר ובקיתון שנתרועע שיעור אחר הר"ש והרא"ש ז''ל. והגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הקומקומוס. ובערוך מחם כדי לקבל סלעים פי' מיחם שניקב ממלאים אותו סלעים אם לא יצאו ממנו הרי הוא כלי ומקבל טומאה ע"כ. עוד בערוך הלבס בבי"ת וס"א הלפס בפ"א והוא קומקום גדול וחם מותר והוא צר משוליו ומחמין בו חמין ומכניסין בו הכלים כעין קיתונות והדומה להן להדיחן במים חמין. ולשון הרמב"ם ז"ל שם רפי"א דהלכות כלים הלפס כדי לקבל קיתונות של מתכת ע"כ. וראיתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל קומקומוס כדי לחום בו. ס"א לְחַיֵים בו ע"כ:

המחוסר הגפה. כך היא הגירסא בפי' ר"ע ז"ל. אמנם הר"ש ז"ל נראה דגריס חטיפה. וכתבו הר"ש והרא"ש ז"ל וי"מ חטיפה כמו טפיחה ופליגא ברייתא אר' עקיבא דקתני בתוספתא קיתון שהוא עתיד לטפח על פיו ולעשותו כצנור טהור עד שיטפח פיו כו' ולטפח פי' להכות מלשון טפח ליה בסנדליה עכ"ל ז"ל ובערוך מצאתי כלשון הזה חטפא פי' כלים עשויין וגמר מלאכתם גרידה ואלו עדיין לא נגרדו ע"כ וכן הוא ג"כ בפי' הר"ש ז"ל בשם הערוך. וגם בפי' כתיבת יד ישן נושן להרמב"ם ז"ל כתוב חטיפה ופירש שהוא שיפה ומריטה וגם בתוספתא קתני חטיפה וז"ל התוספתא כלל אמרו בכלי מתכות המחוסר חטיפה טמא ומחוסר לטישה טמא דברי ר' עקיבא ע"כ. ותרי תנאי אליבא דר' עקיבא. וברמב"ם רפי"א דהלכות כלים כמה שיעור השבר שישבר כלי מתכת ולא יקבל טומאה או יטהר מטומאתו הכל לפי מה שהוא כל זמן שהכלי יכול לעשות מעין מלאכתו עדיין הוא כלי וחשוב כלי שלם כיצד הדלי וכו' וכן ג"כ פי' בפי' המשנה והוא הפירוש שהעתיק ר"ע ז"ל ודחוק לפי' זה מלת מיחם כדי לקבל בו סלעים ולפירוש שכתבתי בשם הר"ש והרא"ש ז"ל אתי שפיר. ועיין במ"ש לקמן רפי"ז: