שהפה שאסר הוא הפה שהתיר
דדוקא במשארסתני נאנסתי [פ"א מ"ו] דליכא מגו דשתקה, דהרי הבעל טוען עד שלא ארסתיך [רש"י], וגם היא בעצמה מודה שנמצא בה ריעותא, שלא מצא לה בתולים [כתוס'], להכי לא אמרינן מגו, דדלמא לא אסקי אדעתה למטען מוכת עץ אני, או דלמא ערומי קמערמה, [כב"מ ד"ד ב' וד"ח א', וכתובות ד"פ ע"א ודפ"ז ב'], מה שאין כן הכא דאין אדם תובעו, ואי נמי תובעו, אין ריעותא בפנינו, מודה ר"י דמהימן מגו דשתק, או לא היה של אביך מעולם. אבל אי"ל דטעמא דר"י הכא דנאמן, משום דמהני חזקת ממין כמו במשארסתני נאנסתי. דנ"ל דבמודה של אביך היתה, לא הו"ל חזקת ממון שפיר דקרקע בחזקת בעליה עומדת:
דדוקא במשארסתני נאנסתי [פ"א מ"ו] דליכא מגו דשתקה, דהרי הבעל טוען עד שלא ארסתיך [רש"י], וגם היא בעצמה מודה שנמצא בה ריעותא, שלא מצא לה בתולים [כתוס'], להכי לא אמרינן מגו, דדלמא לא אסקי אדעתה למטען מוכת עץ אני, או דלמא ערומי קמערמה, [כב"מ ד"ד ב' וד"ח א', וכתובות ד"פ ע"א ודפ"ז ב'], מה שאין כן הכא דאין אדם תובעו, ואי נמי תובעו, אין ריעותא בפנינו, מודה ר"י דמהימן מגו דשתק, או לא היה של אביך מעולם. אבל אי"ל דטעמא דר"י הכא דנאמן, משום דמהני חזקת ממין כמו במשארסתני נאנסתי. דנ"ל דבמודה של אביך היתה, לא הו"ל חזקת ממון שפיר דקרקע בחזקת בעליה עומדת: