קריאה במקור

יכין בבא קמא · פרק 10 · סעיף 36

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לא ידעו בעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור
חסורי מחסרא וה"ק, חייב באחריותו. וזהו דוקא בלא ידעו בעליה וכו', ר"ל שנגנב והוחזר, ואפילו מנו הצאן אחר שהוחזר ומצאו המנין שלם, אפ"ה חייב באחריותה, דכשגנבה הורגלה לצאת וצריכה שמירה יתירה, וכ"כ במתה היתה צריכה שמירה יתירה שתנוח אחר שנתיגעה כשגנבה, ומדלא ידע בעליה שנגנבה, לא נזהרו בה וברחה ומתה, אבל בהודיעו שגנבה ושהחזירה לו, הרי ידע שיזהר בה, ואח"כ מנה הצאן וכו', ר"ל שמצא המנין שלם כמאמר הגנב, בנאבדה פטור הגנב. מיהו בגנב דבר שאינו בעל חי, דוקא בידע בעלים שנגנבה, צריך שוב לידע שהמנין שלם, אבל בלא ידע שנגנבה, אפילו לא ידע בחזרה פטור [שנ"ה]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef612a51086c05334cba74fa31a6617c66a04ce51e9df3a9ee5efacf52cce625