קריאה במקור

יכין בבא קמא · פרק 3 · סעיף 55

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
המוציא מחברו עליו הראיה
אף דרגלים לדבר דגדול או המועד היזקו, ואי לא מייתי ראיה פטור מכלום, דהו"ל טוענו חיטין והודה לו שעורין [ואילה"ק הא תינח בב' תמים, אבל בתם ומועד הרי הו"ל כטוענו שוה ומודה דוקא דפסקינן בח"מ פ"ח ס"ח דאינו כטוען חיטין והודה בשעורין. וטפי נראה לכאורה דאינו דוקא רק במחוייב ליתן לו הדבר ההוא בעצמו, משא"כ בתם אף דמשתלם רק מגופיה עכ"פ הרי מצי לסלק לי' בזוזי אפילו נימא שותפין נינהו, א"כ האיך קאמר בש"ס דה"ל טוענו חיטין והודה לו בשעורין. ונ"ל דכל שאומר גוף זה הזיק, והאחר אומר גוף אחר הזיק אף בשניהן מועדין, הו"ל כחטין ושעורין, דהרי כשיבורר שביום הנגיחה לא היה כאן השור שאומר הניזק, יפטור המזיק]. ובאומר לו ידעת שמועד או הגדול הזיק, הרי הודה במקצת וחייב שבועה דאורייתא [וי"ח ש"ך שם וצ"ל דמיירי שעדים אומרים שראו א' מהן שנגח דאז לא הו"ל כמודה בקנס ואפ"ה מחשב בטוענו חטין והודה לו בשעורין דאמרינן מחל לו השעורין, מיהו לטעם משטה י"ל דאין עדים כאן, ואפ"ה לא מחשב מודה בקנס, דאזלא הך שיטה למ"ד פלגא ניזקא ממונא הוה]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef612a51086c05334cba74fa31a6617c66a04ce51e9df3a9ee5efacf52cce625