עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות · פרק 10 · משנה 3

ובנה. י"ל דאו בנה קאמר דכיון שזה שהוא בכאן אנו יודעים אימתי מת וכשאומר אח"כ שאותו שבמדינת הים מת ביום פלוני ממילא ידעינן על מי שהעידו שמת ראשון:

א"ל. שנים אחרים הזימו לראשונים והתורה האמינה למזימין יותר מן הראשונים. נ"י:

ראשון כו'. הו"ל למתני סתם והולד. ממזר אלא משום סיפא דמחלק בין ראשון לאחרון תני נמי הכי ברישא. גמרא:

ממזר. אליבא דכ"ע שהרי פוגע הוא באשת אחיו כיון שהיה לו בן כשמת. ואשת אחיו בכרת. נ"י:

תצא. דקנסינן לה אע"פ שכבר מת משום דאיבעי לה לאמתוני ולחקור האמת ולית לה כתוב' ולא תנאי כתובה:

ראשון. דלפני השמועה שנולד בעוד שבעלה חי ממזר:

והאחרון. דלאחר שמועה כלומר שלא רצה היבם לגרשה אינו ממזר מן התורה אלא מדרבנן דקנסוה. נ"י. ומ"ש שלא רצה שלא בדקדוק כתב כן דאטו ברשיעי מיירי:

אף על פי כו'. לפי שא"צ גט ואין חוששין שמא יאמרו אשת איש יוצאת בלא גט כדאמרינן בנשאת דתלו למימר דבטעות הוו קדושין שהיתה סבורה שמת בעלה ולא היה אמת והואיל ולא עבדא אסורא לא קנסינן לה אבל בנשאת דעבדא אסורא קנסינן לה. גמרא. וכיון שנכנסה לחופה אע"פ שלא נבעלה עבדא אסורא קרינן לה דהא לא שרינן אלא בנתקדשה לבד. נ"י. ועתוי"ט: