אחת. בגמרא הא תו למ"ל היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי. צריכא. דאי אשמועינן התם משום דאיכא שני דמוכח אבל הכא דליכא שני דקמוכח שהרי שתיהן מתייבמות ואתו למשרי אחות זקוקה ואימא לא ליבמן קמ"ל ואי אשמועינן הכא אדרבא תרוייהו מוכחי אהדדי שזה לא יוכל לישא את האחרת. וכן זה. מוכח מלתא שזו אסורה ע"ז וזו ע"ז לפיכך ליכא אחות זקוקה אבל אידך לא צריכא:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות · פרק 3 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וזו כו'. גמרא זו למעוטי איסור מצוה לזה ואיסור מצוה לזה. וצריכא דמ"ד כי לא אמרינן אוקי איסור מצוה במקום איסור ערוה להתיבם אחותה היכא דאין איסור מצוה אלא באחת ולשני שתיהן זקוקות דאיכא למגזר משום שני אבל היכא דליכא למיגזר משום שני אימא להאי אוקימנא איסור מצוה במקום איסור ערוה וכן להאי יליבמו קמ"ל. ואתי נמי שפיר דלא תני וזו כו' במתניתין דלעיל דא"כ לא אתי למעוטי מידי דאיסור מצוה בהדיא קתני לה התם. תוי"מ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a30f8f751d20b3ff3140b3450009874f30cda769519360c9c4746274dbb7c709