ואפילו אינה אשתו. שנמצא שנתכוין ג"כ לזנות אלא מיהו אינו מזיד ביבמתו ושוגג בה מיקרי ותדע דהרי לגבה לא משכחת בענין אחר:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות · פרק 6 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
באונס. מפרש בגמרא כגון שנתכוין לאשתו ותקפתו יבמתו א"נ עו"ג הדביקוהו ביבמתו בע"כ:
ברצון. היינו למצות יבום ואע"ג דפשיטא היא קתני, לה דהכי אורחיה בכל דוכתא. תוספ':
לא אנוסה. אבל מזידה או שוגגה. תוספ':
קנה. בגמרא ילפינן ליה מקראי וב"ב הר"מ. והוא מגמרא סנהדרין דף נ"ד. צ"ע דהתם לא ילפינן מצוה דקנייה יבמה ממתניתין ובגמרא דהכא למדוה מולקחה:
וכ"כ הר"מ. וברייתא הוא בפ"ז דסנהדרין דף נ"ז ובזכר הוא דכתיב ואר"י הרי זה בא ללמד ונמצא למד. פירש"י הרי זה בא ללמד על זכר שחייב אפילו שלא כדרכה ונמצא למד דלמשכב זכר, לא איצטריך קרא דפשיטא דשלא כדרכה הוא. אלא האי משכבי לאשמעינן אתא דהבא על אשה בין כדרכה בין שלא כדרבה חייב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a30f8f751d20b3ff3140b3450009874f30cda769519360c9c4746274dbb7c709