לומר דלאו דוקא בת חמותה אלא ה"ה בת חמיה שאינה בת חמותה:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות · פרק 15 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וא"ת והלא כשמעידה על יבמה שמת שמא ייבמנה בעלה ותהא צרתה לאלתר י"ל שאינה חוששת בכך כיון שיודעת שבעלה חי ויחזור ולבסוף יקלקלנה. תוספ':
דכל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים. גמרא. ומ"מ התירוה בעינן, דאי לאו הכי כיון שעדיין לא סמיכנא עליה לא חשבינן ליה כתרי, וכפירוש רש"י:
דאל"ה פשיטא דאין דבריו של אחד במקום שנים ועוד דאוקי תרי לבהדי תרי אלא מיירי בפסולי עדות ובין העד הבא ראשון ובין השנים הבאים אחר שהתירוה כולם פסולים, ואשמועינן הואיל והאמינה תורה כו':
בחנם נקטיה. אבל עד כשר הבא בתחלה והתירוה ואח"כ באו הפסולים, לא תצא דשתי נשים באיש אחד כפלגא ופלגא דמי כדאיתא בגמרא. תוי"ט:
שנשאת. כיון שנשאת ועבדא אסורא אע"פ שלא נבעלה תצא. כ"מ:
גמרא. וכתב הרא"ש דאפילו שלא התירוה עדיין לינשא תנשא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a30f8f751d20b3ff3140b3450009874f30cda769519360c9c4746274dbb7c709