[אות כז] תוי"ט ד"ה הרי עלי. ולמנחה מעליא אכווין. ולפ"ז אם אמר הרי עלי מנחה מן העדשים לאו כלום הוא כמבואר בסוגיין. והרמב"ם כתב בחיבורו וז"ל האומר ה"ע מנחת שעורים או מנחת חצי עשרון או *) מנחה בלא שמן ולבונה הר"ז פטור שלא התנדב כדרך שמקריבים. אמר ה"ע מנחה מן השעורים או מן העדשים או מנחה בלא שמן ולבונה כו' שואלים אותו אם אמר וכו' ואילו ידעתי שאין מקריבים וכו' לא הייתי נודר הר"ז פטור. ואם אמר אילו הייתי יודע הייתי נודר כדרך שמקריבים הר"ז חייב להקריב כדרך שמקריבים עכ"ל מבואר דמחלק בין אמר מנחת דבוק או מנחה שהוא מוכרת ומקורו בסוגיי' עיי"ש. וכן אם לא הזכיר כלל מנחה רק אמר ה"ע חצי עשרון פטור. ולא מהני בדיקה אלא בהזכיר תחלה מנחה בזה ע"י בדיקה שאומר הייתי נודר כדרך שמקריבים הוי כאילו אמר ה"ע מנחה לבד עיי"ש: *) הכ"מ מגיה מנחת וע"ש. (רמ"ש).
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה מנחות · פרק 12 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1e1bb7cd74400c6c78c419004b5be6169feaad73bc80d984ada2775f571d964e