משנת ארץ ישראל על משנה דמאי · פרק 6 · משנה 3

כהן ולוי שקיבלו שדה מישראל כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה – הכוהן והלוי מבקשים שהם יקבלו את המעשרות והתרומות. כמובן הם זכאים לקבל את המעשרות מחלקם, כשם שהם רשאים לחלק את המעשרות למי שירצו, אך הם מבקשים גם את המעשרות מחלקו של בעל הבית היהודי.

רבי אליעזר אומר המעשרות [שלהן] שעל מנת כן באו – רבי אליעזר מסתמך על מעין הסכם סמוי בין האריסים היהודיים ובעל הקרקע. לפי הסכם זה המעשרות מובטחים לאריסים, כולל המעשרות מהחלק של הבעלים. כידוע התנגדו חכמים להסכמים בין נותן המעשרות והלוויים או הכוהנים, ושללו מצב שבו הכוהן או הלוי צריכים לשלם עבור התרומות או המעשרות. מצב כזה של הסכם סמוי עלול להיות דומה מאוד למכירת המעשרות, ואולי הבעל אף מתחשב במרכיב זה בקביעת דמי האריסות, ואף על פי כן מסתמך רבי אליעזר על הסכם כזה. הירושלמי מנסח את דברי חכמים לרבי אליעזר בטענה "במה קנה?" (כה ע"ב), כלומר מה היה מעשה הקניין שהעביר את המעשרות לכוהן. רבי אליעזר מסתמך על סעיף "סמוי" בהסכם האריסות, מעין תנאי הידוע לכול ואין צריך לאמרו.

כפי שנראה להלן, העיקרון של המשנה הוא שבעל השדה ידו על העליונה והוא זכאי לטעון שהחכיר את השדה בתנאי שיעשה במעשרות מה שלבו חפץ. את המקבילות נברר לאחר המשנה השנייה, שהיא המשכה של משנתנו.

לפי הנוסח שהבאנו, רבי אליעזר קובע שלא רק התרומה של הכוהן אלא גם המעשר של הלוי. ניתן להבין שהלוויים קיבלו מעשרות רק לעתים רחוקות, והיה מקום לחשוב שהלוי אינו מניח כמובן מאליו שהוא יקבל את המעשרות מהשדה, ורבי אליעזר מחדש שלמרות זאת נכלל סעיף סמוי זה בהסכם. אבל אין לפרש שרבי אליעזר סבור שרק המעשרות הם של המוכר ולא התרומה, שכן התרומה נכללת תמיד במעשר. המילה "אף" היא מהמילים שנפלו בהן חילופי נוסח רבים¹⁵ראו, למשל, המשנה הבאה, ואפשטיין, מבוא, עמ' 7001-2301. , וגם במשנתנו היא חסרה בחלק מכתבי היד¹⁶ב, ג1, ג2, ג3, ז, כ, ל, מ, ס, פ, ש. . בעל מלאכת שלמה אומר שר' יהוסף אשכנזי לא גרס "אף המעשרות". ניסוחו מעורפל, ולא ברור האם לא גרס את שתי המילים או רק את המילה "אף". לפי ההסבר הראשון בא רבי אליעזר רק לחדש ולנסח את הנימוק, ובעיקר הדין אין במשנה מחלוקת.

לדעתנו אין ספק שבמשנה נדונה גם חלוקת המעשרות, אחרת אין מקום לפתיחה "כהן ולוי שקבלו שדה". הכוהן עשוי לקבל מעשר כלוי, אך הלוי מקבל רק מעשר, ואם הלוי נזכר נידון דין מעשר. תנא קמא מדבר רק על תרומה, לפיכך ברור שרבי אליעזר מדבר על מעשר והוא חולק על תנא קמא, כמו שפירשנו.