משנת ארץ ישראל על משנה מדות · פרק 5 · משנה 1

משנתנו הופיעה לעיל (פ"ב מ"ו), אלא ששם היא מופיעה ללא ההסבר הנקוט כאן. לפיכך נתחיל בפירוש משנתנו, ולאחר מכן נעסוק ביחסה למשנה הקודמת.

כל העזרה – לפי ההמשך ה"עזרה" היא השטח מעזרת ישראל עד אחורי בית הכפורת. השימוש ב"עזרה" במשמעות זו קשה, שהרי רוב השטח הוא המקדש עצמו שאיננו מכונה "עזרה". בדוחק ניתן לפרש שכוונת המחבר לכל העזרות המקיפות את המקדש; ההיכל איננו ההיכל עצמו, אלא העזרה שסביבו ("עזרת בית החלפות"). להלן נחזור לשאלה.

היתה אורך מאה ושמנים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש – לפי הפירוט הבא: מן המזרח למערב מאה ושמנים ושבע – ופירוטן: מקום דר[י]סת ישראל אחת עשרה אמה – עזרת ישראל, ומקום דר[י]סת הכהנים אחת עשרה אמה – עזרת כוהנים, המזבח שלשים ושתים – פ"ג מ"א, רוחב מה שכינינו "עזרת המזבח", בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה – פ"ג מ"ו, ההיכל מאה אמה – כמפורט לעיל במשנה הקודמת (פ"ד מ"ז), ואחת עשרה אמה לאחורי בית הכפרת – עוד יחידה של 11 אמה, בין אחורי קודש הקודשים לחומת המקדש. אנו נכנה שטח זה "עזרת בית הכפורת". מן הסתם היה מעבר לעזרה זו, והיא הייתה מחוברת, ללא מחיצה, לעזרת בית החלפות מצפון (ומדרום) למקדש.

11 אמות עזרת ישראל

11 אמות עזרת כוהנים

32 אמות "עזרת המזבח"

22 אמות בין האולם ולמזבח

100 אמות היכל+אולם

11 אמות "עזרת בית הכפורת"

187 אמות סך הכול

כל העזרות הן של 11 אמה, או כפולה של שטח זה (22 אמה – בין האולם ולמזבח). רק רוחב עזרת המזבח היה 30 או 32 אמה.

גם חשבון זה מעורר קשיים. ההיכל הוא מאה אמה, אך החישוב המפורט כלל אחת עשרה אמות חיצוניות למבנה של תא וכותל. תא זה מצוי, אפוא, בתוך השטח של "עזרת בית הכפורת", ואין טעם לספרו פעמיים. בדוחק ניתן לומר ש"עזרת בית הכפורת" היא עוד 11 אמות מכותל התא, כלומר שתי יחידות של 11 שבתוכן נכלל התא. גודל התא הוא שוב 11 אמה, המספר הקבוע החוזר בבניין כולו. האם לפנינו השלמה ספרותית כדי שגודל ההיכל יהיה מאה אמה, אף שהמספר מאה אמה היה רק מספר כללי (כמו 500 אמה של הר הבית – פ"ב מ"א), או שמא התעלם העורך מהתא ובעצם גודל העזרות סביב המקדש איננו 187 אמה אלא 176 אמה בלבד? השטח של 100x100x100 אמה הוא כאמור קובייה משוכללת, וחשוד כסמלי. ברם בהחלט סביר שאכן בוני המקדש רצו לבנות קובייה משוכללת, שכן לריבוע יתרון, כפי שמדגיש יוספוס.

ייתכן גם שלפנינו עדות ל"תפרים" בין התיאורים מתקופות שונות, כגון שפעם היו אחורי הכפורת 11 אמות, ואחר כך נבנה שם תא (כדי להגדיל את תחום ההיכל ל- 100x100 אמה, והסיכום הכללי הוא סיכום של שני מקדשים שונים.

מכל מקום לפנינו אי התאמה קטנה נוספת, של ספירת אותו שטח פעמיים, ללא הסבר. תופעה דומה זיהינו גם בגובה ההיכל (וחישוב ה"כלה עורב" פעמיים). כלומר הפרטים היו מדויקים, אך מי שסיכם את כל הפרטים לא עשה זאת מתוך מדידה או מסורת אלא מתוך רצון להגיע למספר מקודש כלשהו, וזו טביעת ידו של העורך המאוחר שהכיר את הפרטים רק מהמשנה, והסך הכולל היה בעצם סיכום טכני, משני בחשיבותו.

זו עוד אחת מהשאלות שאין לנו עליהן תשובה.

במשנתנו הסיכום של 187 אמה ברור, מקומו בסיכום חלקי המקדש, והפירוט מופיע בתוך המשנה. אבל כפי שראינו בפרק ב מ"ו הסיכום מופיע לאחר תיאור עזרת כוהנים, ונראה שהעורך הביאו לסיכום החלק העוסק בעזרות המזרחיות. ואכן, ניתן להציע סיכום אחר:

עזרת נשים 135 אמה

עזרת ישראל 11 אמה

עזרת כוהנים 11 אמה

מזבח 30 אמה

סה"כ 187 אמה

לכאורה שטח המזבח הוא 32x32 אמה (פ"ג מ"א), ברם בדיוננו ראינו שבצד מזרח ודרום לא היה לו יסוד, ולכן הוא למעשה רק 31x31. המשפט במשנה עמום וניסינו לפרשו, אך לכל היותר היה לו יסוד של אמה אחת משני צדדים אלו. אמה אחת עשויה לחדור לתחום השטח שבין האולם ולמזבח ו/או לתחום עזרת כוהנים ללא קושי.

אם אכן אנו צודקים הרי שהתמונה הספרותית דומה ליחסים שבין תמיד פ"א למידות פ"א¹ראו במבוא. . שתי המשניות השתמשו באותו מקור קדום, ערוך לפחות בחלקו. משנת פרק ב הסבה את המשפט לשטחי העזרות (נשים, ישראל עד ההיכל), ומשנת פרק ה הסבה את המשפט לשטח האולם עד סופו המערבי של המתחם. המשפט נכון לשניהם, ועריכות שונות הסבו את המשפט לצורכיהן. אם לא נחשוד בעורך בטעויות הרי שלפנינו שלושה שלבים:

א. משנה קדומה שבה השתמשו עורכי מידות, תמיד, יומא ואולי גם שקלים.

ב. "לקטי משניות" שעסקו במקדש ונערכו בידי עורכים שונים. בשלב זה השתמשו ב"משנת המקדש" הקדומה, ועורכים שונים השתמשו לעתים באותם משפטים למטרות שונות והבינו אותם בצורה אחרת. כך נוצרו שתי משניות מנוגדות שבהן אותו משפט ("כל העזרה היתה אורך מאה ושמנים ושבע") שימש בהקשרים שונים.

ג. עריכה סופית שבה לוקטו לקטי המשניות ונערכו, והעורך לא נמנע מלכלול משניות סותרות.

שטח עזרת נשים נמסר (פ"ב מ"ה), אבל חסר שם הפירוט האם המידה (135x135) כוללת את הקירות או לא, והוא הדין בעזרת ישראל. האם 11 אמה כוללות את הקיר המזרחי של העזרה? אם כן – אזי העזרה הייתה צרה בהרבה מאחת עשרה אמות, שכן הקיר היה צריך להיות קיר מסיבי בהיותו למעשה הקיר המזרחי של המתחם (לפני הקמת עזרת נשים, וגם אחרי הקמתה הוא היה קיר הקודש ה"אמִתי"). אם רוחב הקיר היה 6-5 אמות כרוחב קירות ההיכל הרי שהעזרה עצמה הייתה צרה וארוכה, ולמעשה בלתי שימושית. אם 11 אמה אינן כוללות את הקירות הרי שהבעיה נפתרת. אם נניח שהמידה של 135x135 אמה של עזרת נשים כוללת את רוחב קירות העזרה – הכול אתי שפיר, אבל אז חישוב ה"עזרה" (מתחם הקודש כולו) כ-187 אמה אינו כולל את קירות המתחם. בעיה זו מתעוררת למעשה בשתי הצעות החישוב שמנינו.

מההמשך ברור שהתנא אינו מונה את רוחב חומות העזרה. תיאור חלוקת השטח של "עזרת המזבח" (מ"ב) אינו מותיר כלל מקום לקירות המתחם, וגם לא ללשכות הנזכרות. השאלה השנייה נפתרת בטענה שבמרחב זה לא היו לשכות, אבל מה לגבי רוחב הקירות? אי מניית הקירות מסביב לעזרה, בעוד שרוחב הקיר בהיכל נמנה במפורט, הוא סתירה פנימית. בדוחק אפשר לומר שבאופן שיטתי העורך מונה רק את קירות השטח המקורה (אולם ומקדש).