משנה עוקצים · פרק 1

כל שהוא יד ולא שומר מיטמא. ומטמא. ולא מצטרף. שומר. אף על פי שאינו יד. מיטמא ומטמא. ומצטרף. לא שומר ולא יד. לא מיטמא. ולא מטמא:

שרשי השום. והבצלים. והקפלוטות. בזמן שהן לחין. והפיטמא שלהן. בין לחה. בין יבשה. והעמוד שהוא מכוון כנגד האוכלי שרשי החזרים. והצנון. והנפוס. דברי ר' מאיר. רבי יהודה אומר שרש צנון גדול מצטרף. והסיב שלו. אינו מצטרף. שרשי המיתנא והפיגום. וירקות שדה. וירקות גנה. שעקרן לשתלן והשדרה של שבולת. והלבוש שלה. ר' אליעזר אומר אף הסיג של רצפות. הרי אלו מיטמאין ומטמאים ומצטרפין:

אלו מיטמאין ומטמאין ולא מצטרפין. שרשי השום והבצלים. והקפלוטות בזמן שהם יבשים. והעמוד שאינו מכוון כנגד האוכל. ויד הפרכיל. טפח מכאן וטפח מכאן. יד האשכול כל שהוא. וזנב של אשכול שריקנו. ויד המכבד של תמרה. ארבעה טפחים. וקנה של שבולת שלשה טפחים. ויד כל הנקצרים שלשה. ושאין דרכן לקצר. ידיהם ושרשיהם כל שהן. ומלעין של שבולין הרי אלו מיטמאים ומטמאין ולא מצטרפין:

אלו לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין. שרשי קולסי הכרוב. וחלפות תרדים. והלפת. את שדרכם ליגזז ונעקרו. ר' יוסי מטמא בכלן. ומטהר בשרשי קולסי הכרוב. והלפת:

כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורים. ר' יוסי מטמא. פסיגה של אשכול שריקנה. טהורה. שייר בה גרגיר אחד טמאה. שרביט של תמרה שריקנו טהור. שייר בו תמרה אחת. טמא. וכן בקטניות. שרביט שריקנו. טהור. שייר בו גרגיר אחד טמא. רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול. ומטמא בשל קטניות. מפני שהוא רוצה במשמושן:

עוקצי תאנים. וגרוגרות. והכלוסים. והחרובים הרי אלו מיטמאין ומטמאין ומצטרפין. רבי יוסי אומר אף עוקץ דלעת. עוקצי האגסין. והקרוסטמלין. והפרישין. והעוזרדין. עוקץ דלעת טפח. עוקץ קונרס. טפח. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר טפחיים. הרי אלו מיטמאין ומטמאין ולא מצטרפים. ושאר כל העוקצים. לא מיטמאין. ולא מטמאין: