יכין פרה · פרק 4 · סעיף 20

כשרה
דהו"ל כמחשב בקרבן לאכול דבר שאין דרכו לאכול דכשר [כזבחים ל"ה. ומנחות יז"ב]. ולפענ"ד נראה דדוקא בשחטה לשם קרבן אחר נפסל. אבל לשם חולין כשרה. דמינה מחריב בה. שלא מינה לא מחריב בה [כזבחים דג"א]. א"כ ה"נ לאכול מבשרה וכו' דלאו מינה הוא. [מיהו בחישב בשעת שחיטה או קבלה להזות דמה למחר לת"ק פסול דחטאת קריי' רחמנא. *והא דלא נקט הכי לעיל במשנה א' בהדי שלא לשמה. נ"ל דה"ט. משום דמכח כ"ש שמעינן כך. דהרי גם בשלא לשמה דכשר בשאר קרבנות. פסול לת"ק בפרה. כ"ש בשחט להזות למחר מדמה. דפסול גם בשאר קרבנות. ונ"ל דבשחט לשרפה למחר כשרה. דהרי אפילו באמת שרפה למחר כשרה. ובלבד שישרפנה ביום ועיין בזר זהב מהגאון רב"א זצוק"ל בתוספתא פ"ב דפרה]: