קריאה במקור

יכין פרה · פרק 12 · סעיף 39

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אע"פ שיש עליו
ר"ל האדם האוחז טהור. דמדנעשו מצותן. שוב אין המים מטמאין. מדלא חזו תו להזייה. ואע"ג דהאדם המזה בל"ז נושא המי חטאת בהאזוב כשמזה עמו. זה פשוט שאין המים מטמאים אותו. מדהוא לצורך הזאה [כרמב"ם רפט"ו מפרה]. אלא קמ"ל דאפילו המי חטאת שע"ג הקרדום לא יטמאו להאוחז דאע"ג שאין האחיזה צורך ההזאה. אפ"ה לא נטמא ממי החטאת שעליו. וקמ"ל הך מתני' טפי מבבא דמחליקין במי חטאת. דאע"ג דהכא מצותן ומשאן באין כאחד. והרי נשאן שלא לצורך הזייה שהיה יכול להניח הקרדום על הארץ ולהזות עליו. אפ"ה טהור:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 229df5116a22adfcc0c3026462e1eb4303f3709327489183fd8160f882e223ef