רבי יהודה אומר בטלו במעיה
ס"ל דאפילו תון מעל"ע משבלעתו חשיבא כמעוכל ופרח כל טומאה מינייהו. ואע"ג דבשר המת שבמעי בהמה לא חשיב תוך מעל"ע כמעוכל [כאהלות פי"ז מ"ז]. ולא פליג ר"י. התם בדבר גוש [ועמ"ש בס"ד תמורה פ"ו סי' מ"א]. אבל הכא המשקין מתערבין מיד עם לחלוחית הצואה שבמעי'. להכי אפילו שם משקין בעלמא ליכא עלייהו. מדהו"ל משקה סרוח [פסחים יח"א]. ואע"ג דסרוח לא מהני למשקין רק שלא יקבל טומאה. אבל לא שיתבטל ממנו טומאתן דמעיקרא [כרמב"ם פ"ב מאוכלין הי"ד וכ"א]. היינו בחזי עכ"פ לכלב [כרכ"מ שם]. אבל הכא אף לכלב לא חזי. א"נ מדכתיב למשמרת. ומדשתת הפרה תו אינן שמורים [תוס' פסחים שם ורמב"ם פי"ד מפרה]. ולפיכך טהורים לגמרי. משא"כ הנך דלעיל שרק נפסלו המים. מטמאין עכ"פ את הטהור לתרומה [וכמשנה ח']:
ס"ל דאפילו תון מעל"ע משבלעתו חשיבא כמעוכל ופרח כל טומאה מינייהו. ואע"ג דבשר המת שבמעי בהמה לא חשיב תוך מעל"ע כמעוכל [כאהלות פי"ז מ"ז]. ולא פליג ר"י. התם בדבר גוש [ועמ"ש בס"ד תמורה פ"ו סי' מ"א]. אבל הכא המשקין מתערבין מיד עם לחלוחית הצואה שבמעי'. להכי אפילו שם משקין בעלמא ליכא עלייהו. מדהו"ל משקה סרוח [פסחים יח"א]. ואע"ג דסרוח לא מהני למשקין רק שלא יקבל טומאה. אבל לא שיתבטל ממנו טומאתן דמעיקרא [כרמב"ם פ"ב מאוכלין הי"ד וכ"א]. היינו בחזי עכ"פ לכלב [כרכ"מ שם]. אבל הכא אף לכלב לא חזי. א"נ מדכתיב למשמרת. ומדשתת הפרה תו אינן שמורים [תוס' פסחים שם ורמב"ם פי"ד מפרה]. ולפיכך טהורים לגמרי. משא"כ הנך דלעיל שרק נפסלו המים. מטמאין עכ"פ את הטהור לתרומה [וכמשנה ח']: