אין כלי חרש מטמא חבירו
מלת חבירו לא קאי רק אמלת כלי. דבאמת גם כלי שטף א"א שיהי' נטמא מכ"ח. משום דבכל כ"ח א"א שיהי' אב הטומאה דהרי מדרס אינו נעשה וגם אפי' נגע במת אינו נעשה רק ראשון [כעירובין קד"ב]. ורק בשעת חיבורו במת הוא אהט"ו [ועמ"ש בס"ד בפ"א דאהלות]. ואם כן איך אפשר שכ"ח יטמא לשום כלי. והרי כלי אינו מקבל טומאה רק מאב הטומאה [כב"ק דב"ב]. וכבר נשנית משנתנו זו בלשון אחר [כלים פ"ח מ"ד]:
מלת חבירו לא קאי רק אמלת כלי. דבאמת גם כלי שטף א"א שיהי' נטמא מכ"ח. משום דבכל כ"ח א"א שיהי' אב הטומאה דהרי מדרס אינו נעשה וגם אפי' נגע במת אינו נעשה רק ראשון [כעירובין קד"ב]. ורק בשעת חיבורו במת הוא אהט"ו [ועמ"ש בס"ד בפ"א דאהלות]. ואם כן איך אפשר שכ"ח יטמא לשום כלי. והרי כלי אינו מקבל טומאה רק מאב הטומאה [כב"ק דב"ב]. וכבר נשנית משנתנו זו בלשון אחר [כלים פ"ח מ"ד]: