הקומץ. ואי קשיא פשיטא דקומץ לא מחייב עליה כרת משום פגול דהא אי אכל מניה פקע ליה פגוליה שהרי לא קרב המתיר. תריץ, כגון שהוצת האור ברובו דחשיב כמאן דקריב כו'. רש"י:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים · פרק 4 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דאין לה מתיר בעבודת המזבח, דאע"ג דקמיצת הקמיצה קודמת. הקטרה דקמיצה לא מיחייבה שתקדום. ועתוי"ט:
רש"י. וטעמייהו, דבמנחת כהן חוטא פליג רבי שמעון בריש פרק ו' דמנחות, וסבירא ליה דנקמצת:
רש"י. ולא ידענא למאי נפקא מינה פירשו כך בכאן. תוי"ט. ולי נראה דקמ"ל דאפילו על השיריים אינו חייב דלא תימא דדמי לשיריים דמנחה דקומץ מתירו ה"ה כאן הנתינה על המצורע מתירו, קמ"ל. ת"ח:
ר' שמעון אומר. נראה דר"ש דהכא הוא רבנן דלעיל גבי נסכים. וקשה אמאי לא עירב דתרוייהו חד טעמא הוא. תוספ'. ואפשר משום דלא דמו לאינך במאי שאין שייריו נאכלין. ובזה ל"ק קושייתי דלעיל [אות ו']:
מתירין. בגמרא יליף לה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 784bce9671f4b516c9d0e32fd180bccff12c9f22edb5f1b5d760655a3d31f98c