המקודש מחבירו. שיש בו צד ריבוי קדושה ממנו. רש"י:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים · פרק 10 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
(ב ג) כ"כ רש"י. ונ"ל משום דקשיא להו הא דתנן במ"ד החטאת קודמת, ולא תנן דם חטאת והתם אמרינן זה בנה אב לכל החטאות. ולהכי פירשו דהכא דוקא כששניהם שחוטים ונזרקו והתם כשעומדין לישחט. ועתוי"ט:
שדמה כו'. ולא סגי ליה מפני שהחטאת מרצה על חייבי כריתות דאיכא באשם נמי דיש לו קצבה לדמים כדלקמן מ"ה. אבל חטאת כל דהו, ורבוי דמזבח עדיף. ועתוי"ט:
בפירוש בכתוב אלא נלמד בלמוד, דשיריים ליסוד בכולהו הוי כמ"ש רש"י [בגמרא] דף נ"ב. וכ"כ המ"מ:
ק"ק. לא סגי ליה בטעמא דמרצה, משום דתודה ואיל נזיר מקודשים דטעונין לחם. כדאמרינן בגמרא. תוספ':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 784bce9671f4b516c9d0e32fd180bccff12c9f22edb5f1b5d760655a3d31f98c