מלאכת שלמה על משנה כתובות · פרק 1 · משנה 6

הנושא את האשה וכו'. בפירקין דף י"א ור"פ שני דמכלתין. וביד כולה מתני' עד סוף סי' ח' פי"א דהלכות אישות סי' י' י"א:

והוא אומר לא כי. אע"ג דבסוף המניח דייק מדקהני לא כי דמיירי דברי הכא דליכא למיטעי קתני לא כי אע"ג דאיירי בשמא תוס' ז"ל: ואיתה בפ' אלו נערות (כתובות דף ל"ו) ובפ' המדיר (כתובות דף ע"ה) וכמו שכתבתי שם סי' ח' וגרסי' התם בגמ' אמר רבא לא תימא ר' יהושע לא אזיל בתר חזקה דגופא כלל אלא לא כי אזיל ר' יהושע בתר חזקה דגופא היכא דאיכא חזקה דממונה באפה דאיכא למימר העמד ממון על חזקתו. אבל היכא דליכה חזקה דממונו אע"ג דאיכא אחת משאר חזקות באפה אזיל ר' יהושע בתר חזקה דגופה דתנן ספ"ד דנגעים אם בהרת קדמה לשער לבן טמא ואם שער לבן קדם לבהרת טהור ואם ספק טמא ור' יהושע אומר כהה וטיהר אלמא העמד הגוף על חזקתו ולא תטמאנו מספק אע"פ דהתם איכא נמי באפה חזקת טומאה דמיירי בשנזקק לטומאה כמו שכתבו שם תוס' ז"ל:

לא מפיה אנו חיים. שמעתי [בעל קול הרמ"ז הביא בזה הלשון תלמידי האר"י ז"ל כתבו בשמו דנקט האי לישנא משום דאחד מג' עמודי עולם הוא האמת ומפי זו אין לנו חיים והעמדה שחזקה שמשקרת בחזקת בעולה וכלומר אבדה חזקתה ואוקי ממונא בחזקת מריה:] בשם הרב המקובל כמהר"ר יצחק אשכנזי לוריא ז"ל דהאי דנקט האי לישנא ולא קאמר אינה נאמנ' לרמוז על פי דרכו שאע"פ שהעולם מתקים על הדין ועל האמת וכו' זו ודאי שקרה ולא מפיה אנו חיים:

והטעתו עד שתביא ראיה לדבריה. פי' ולית לה כלל דמקח טעות לגמרי משמע הר"ן ז"ל ועיין בפירושו ז"ל בפ' המדיר דף תק"ו: וקשה לע"ד דהוה סגי דליתני אלא ה"ז בחזקת שהטעתו עד שתביא וכו' ויותר קשה לשון רש"י ז"ל שפי' וז"ל ה"ז בחזקת שנבעלה עד שלא תתארס והטעתו ע"כ ושמא הא קמ"ל ה"ז בחזקת בעולה ברצון ופרוצה היא ואסור לו לקיימה אע"ג דמן הדין מותרת היא לו כיון שקודם לכן נבעלה ואפשר שלזה כיון רש"י ז"ל: