עולת העוף שעשאה למטן כמעשה חטאת כו': דבריהן ומחלוקת שלהן אינו אלא בשינוי מקום ושינוי שם אין צריך בהבנת ענין זה זולתי שתזכור הדברים שהזהרתיך לשמרם והם שחטאת העוף כשהיא כשרה היא נאכלת כולה כמו שנתבאר בתורה וכמו שנזכר אין למזבח אלא דמה וכולה לכהנים לפיכך אין בה מעילה וכבר נתבאר בפ' הזה שאם עשאה לשם עולה אסור לאוכלה ומועלין בה וידוע שהעולה כליל לאשים ואפי' היא כשרה האוכל ממנה שום דבר חייב מעילה וכבר זכרנו בפרק ה' שקדשי קדשים שחיטתן בצפון וקדשים קלים שחיטתן בכל מקום וידוע שקדשים קלים יאכל לבעלים או לכהנים כמו שנתבאר בחמישי לפיכך אין בהם מעילה אבל יש בה איסור והיתר לפי שהאימורין מהן אסורים אין ראוי לאכלן לשום אדם והנותר הוא שמותר לכהנים או לישראל או לשניהן ועוד יתבאר בפרק ראשון ממעילה בסדר הזה מתי מועלין באימורי קדשים קלים ומתי אין מועלין בהם ושם יתבאר שקדשי קדשים שחיטתן בדרום אפילו הפסיד בהן המחשבה מועלין בהן ואין בזה מחלוקת. והלכה כרבי יהושע:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה זבחים · פרק 7 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a258c115e8163a349cef9b2b17747c8e901446881d14dcea59ed4081a98a75cb