דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם כשר כו': רואין אותו כאילו הוא מים פירושו כמו שאבאר. והוא שאם נפל מן היין או מדם החולין על דם הקדשים והוא דבר מועט עד שאילו היה מים עומד הדם בעינו אדום אז הוא כשר ואם היה הרבה עד שאילו היה מים בטל מראית הדם בטל במיעוטו ואסור לעשות ממנו הזיה: ור' יהודה אומר אין דם מבטל דם אלא אפי' נפל כמו י' ליטרין דם חולין על משקל דרכמון א' מדם קדשים מותר להזות ממנו ולא נאמר בטל במיעוטו שפשוט אצלו בכל דבר מין במינו לא בטיל וכבר נתבאר מדבריו שזה העירוב הוא שיפלו המים או הדומה להן על דם הקרבן ולא שיפול דם הקרבן במים או ביין או בדם אחר וכן נאמר בגמ' לא שנו אלא שנפל מים לתוך דם אבל דם למים ראשון ראשון בטל וזה כבר מבואר וראוי ואין הלכה כר' יהודה:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה זבחים · פרק 8 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a258c115e8163a349cef9b2b17747c8e901446881d14dcea59ed4081a98a75cb